עתירה כנגד סיווג העותר כאסיר מנוע חופשות ובעניין דרכונו ויומנו האישי

החלטה

1. העותר נחום מנבר שפוט לתקופת מאסר של 16 שנים בשל עבירות הקשורות בביטחון
המדינה. הממצאים העובדתיים והמסקנות המשפטיות פורטו בהרחבה בפסק דינו של בית המשפט
העליון )ע"פ 6411/98 מנבר נ' מ"י, דינים עליון נ"ח 764(. כעת הונחו בפני שתי עתירות
אסירים: )א( עע"א 1364/00 שעניינה סיווגו של העותר כאסיר מנוע חופשות; )ב( עע"א
1711/00 בעניין דרכונו ויומנו האישי. החלטה זו ניתנת במאוחד בשתי העתירות.

2. לפני שאדון בעתירות לגופן, עלי לדון בעתירה לגילוי ראיה שהוגשה בתחומיה של
העתירה העיקרית שעניינה שלילת החופשות. באי כוחו הנכבדים של העותר, עורכי הדין גלעד
חריש ואילן זוהר, מבקשים בשמו להורות על גילוי ראיה שבקשר אליה הוגשה תעודת החיסיון
מיום 29.1.2001. הטענה היא שהתעודה מחסה רק את פרטיו של מוסר המידע ולא את המידע
עצמו. לדעתי, אין יסוד לטענה זו מהטעם הפשוט שתוכנה מטיל חיסיון לא רק על שמו של