עתארי (מסלוב) נ' סימן טוב ואח'

החלטה

מונחת בפניי בקשה לדחיית מתן פסק דין בתיק זה.

תיק זה עניינו תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין שהגישה המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה") בגין דירת מגורי המבקשים, הנמצאת ברח' חטיבת כרמלי 21 בחיפה וידועה כחלקה 100/29 בגוש 10920 (להלן: "הדירה").

לטענת המשיבה, היא נרשמה כבעלת זכויות בדירה וכן כלווה בהלוואה שנטלו המשיבים למימון רכישת הדירה, כל זאת ללא ידיעתה שכן חתמה על מסמכי "הרכישה" וההלוואה בהוראת בעלה דאז ומבלי שהבינה על מה היא חותמת.

המבקשים העלו טענות הגנה רבות, אולם אין מחלוקת כי המשיבה מעולם לא התגוררה בדירה, וכי המבקשים הם הנושאים בהחזר המשכנתא החודשי.

במהלך התנהלות התיק נעשה ניסיון, בעידוד בית המשפט, להגיע להסדר כלשהו עם הבנק המלווה שיאפשר את גריעת המשיבה ממצבת הלווים והערבים בתיק ההלוואה וכפועל יוצא מכך, גם מרישום המקרקעין בהמשך. כך, בדיון מיום 13.9.12 נקבע כי המבקשים יפנו לבנק לקבלת עמדתו, או יפעלו למציאת פתרון חלופי אחר שימנע את הצורך במכירת הדירה.

בדיון מיום 16.1.13 ניתנה לב"כ המבקשים אורכה נוספת של 60 יום למציאת פתרון מול הבנק ונקבע עוד, בהסתמך על הסכמת ב"כ הצדדים, כי אם לא תצלח ההתנהלות מול הבנק בעניין זה יינתן פסק דין לפירוק השיתוף, על דרך של מכירת הדירה.

כעת, טוענים המבקשים כי הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה למתן פסק דין שיצהיר כי המבקשים הם בעלי הזכויות הבלעדיים בדירה והלווים הבלעדיים על פי ההלוואה (ה"פ 33675-02-13). על כן, מתבקש בית המשפט לעכב את מתן פסק הדין בהתאם להסכמת ב"כ הצדדים מן הדיון מיום 16.1.13, עד למתן פסק דין על ידי בית משפט המחוזי או לתקופה של 90-120 ימים. לחלופין, מתבקש בית המשפט לבטל את ההסכמה האמורה של ב"כ הצדדים עקב כך שהסכמת המבקשים ניתנה בטעות ומבלי שבא-כוחם יצר עימם קשר לבירור עמדתם.

מנגד טוענת המשיבה כי אין מקום להיעתר לבקשה. ראשית, לעניין הטעות הלכאורית במתן הסכמת ב"כ המבקשים למתן פסק דין נטען כי מדובר בטענה בלתי מבוססת וכי הדבר לא תואם את התנהלות הצדדים בניהול התיק. לעניין בקשת הדחייה נטען כי ההליך בבית המשפט המחוזי אינו מתאים לפתרון העניין וכי יש לתת פסק דין בהליך זה, שכן זהו הפתרון היחיד לסוגיה. עוד נטען כי לכל אורך ההליך וכן בבקשה זו מנסים המבקשים לעכב את הבאת העניין לפתרון וכי המשיבה היא זו שנפגעת מהתנהלות זו, שכן כל עוד הדירה רשומה על שמה היא אינה זכאית לקבלת סיוע בשכר דירה.

ראשית, לעניין הסכמת ב"כ הצדדים בדיון מיום 16.1.13 אציין כי אין לקבל את הטענה כי מדובר בהסכמה שניתנה בטעות ואין לבטל הסכמה זו. לו היה ב"כ המבקשים מאמין באמת כי אין לו מנדט להסכים כאמור, ברי כי היה מבקש מבית המשפט שהות למסור את תגובת מרשיו, שהות שממילא היתה ניתנת לו לצורך הבאת העניין לפתרונו. משלא עשה כן, הרי שאין לומר כי לא הבין את העניין או כי טעה. המבקשים אף לא פנו בבקשה לביטול ההחלטה או תיקונה ככל שסברו שאמנם נפלה בה טעות. לכן אין לקבל טענה זו .

מסכימה אני עם עמדת המשיבה, שכן אמנם הליך זה עוכב יתר על המידה עקב התנהלות עצלה מצד המבקשים. אולם יש לזכור כי למשיבה עצמה חלק לא מבוטל בתסבוכת שהובילה להגשת התביעה דנן וכי דווקא עתה נראה כי ההליך בבית המשפט המחוזי יתאים יותר להביא לפתרון העניין הנדון באופן שייצור פגיעה פחותה בצדדים. הרי מתן פסק דין לפירוק השיתוף על דרך של מכירה, משמעו להוציא את המבקשת המתגוררת בנכס, אישה חולה ומבוגרת, מדירתה.

על כן, על אף שברור כי דחייה נוספת מקשה על המשיבה, נראה כי יש מקום לקבל את הבקשה לאפשר מיצוי ההליכים בפני בית המשפט המחוזי.

יובהר כי לאור הדחיות הרבות בניהול תיק זה, מוטל על המבקשים לפעול במהירות וביעילות בניהול התביעה בפני בית המשפט המחוזי, על מנת לסיים את העניין במהירות האפשרית ולמנוע פגיעה נוספת במשיבה.

על כן, בשלב זה מושהית ההחלטה למתן פסק דין בתיק זה למשך 60 ימים.

התובעים ידאגו להגיש בתוך 60 ימים הודעת עדכון בה יתנו פירוט מלא וממצה של התנהלות ההליכים בבית המשפט המחוזי.

התיק יובא לעיוני ביום 7.5.13.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ג, 07 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: