עתאמלה נ' ר. רעם אחזקות בע"מ ואח'

החלטה

1.לפניי בקשתו של התובע (להלן:"המבקש") לעכב את מועד הגשת ראיה מצדו וזאת עד למועד חקירתו הנגדית של מנהל המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה").

2.המשיבה הינה חברה העוסקת בביצוע עבודות בניה, אשר העסיקה את המבקש במועדים הרלוונטים לתובענה.

3.המבקש היה מעורב בתאונה ביום 14.2.13 שהוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן:"משיב מס' 2" או "המל"ל").

4.המל"ל קיבל מהמשיבה נתונים על שכרו של המבקש, בחודשים שקדמו לתאונה, ונתונים אלו שימשו בסיס לקביעת גובה דמי הפגיעה ששולמו למבקש.

לטענת המבקש, נתוני השכר שהעבירה המשיבה למל"ל, נמוכים מאלו ששולמו לו בפועל.

לפיכך הגיש המבקש את התביעה העומדת בבסיס הבקשה דנן, במסגרתה ביקש כי ביה"ד ייתן פס"ד הצהרתי באשר לנתונים הנכונים של גובה שכר עבדותו אצל המשיבה, בהתייחס לחודשים דצמבר 2012 וינואר – פברואר, 2013.

5.להלן טענות המבקש, המצדיקות, לדעתו, את עיכוב הגשת הראיה אשר נערכה לצורך ההליך המשפטי וזאת עד למועד חקירתו הנגדית של מנהל המשיבה:

א.חשיפתה המוקדמת של הראייה עלולה לפגוע בחקר האמת ולאפשר לעדי המשיבה להתאים את גרסתם לתוכן הראייה.

ב.ההכרעה בתובענה נשוא תיק זה מתבססת על מהימנותם של העדים ועל התרשמות בית הדין מעדויות הצדדים, כאשר הראיה, נשוא הבקשה, הנה הציר המרכזי בתביעה וחשיפתה עשויה להביא לשיבוש הראיות ואי ידיעת חקר האמת.

ג.קיימת פסיקה שקבעה כי ניתן להעניק חיסיון זמני ובית המשפט מוסמך לקבוע את מועד הגילוי (רע"א 4249/98 סויסה - הכשרת הישוב, פ"ד נה (1) 515 (להלן: "פס"ד סויסה").

6.להלן טענות המשיבה המצדיקות, לדעתה, את דחיית הבקשה:

א.המקרה שלפנינו אינו עולה כדי מקרה חריג המצדיק סטיה מן הכלל המורה על חשיפה ועל גילוי מירבי של כל הראיות.

ב.אם ישנה הקלטה או ראיה אחרת לכך שהמשיבה סיכמה שכר שונה מאשר דיווחה למל"ל אזי אין ביכולתה לשנות גרסתה בתצהיר ובמידה ויעשה כן התצהיר יהיה פסול.

ג.ככל שביה"ד יסבור שיש מקום לעכב את הגשת הראיה, הוא מתבקש לעיין בה בטרם תינתן החלטה אם אכן לדחות הגשתה לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה של המשיבה.

7.המל"ל לא הגיב לבקשה וזאת חרף חלוף המועד שנקבע לכך בהחלטה מיום 13.11.13, ועל כן ובהמשך להחלטה מיום 13.11.2013, הוא מוחזק כמסכים לה.

8.דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ושקללתי מכלול טענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה, בשלב זה, להידחות.

אכן, פסק הדין המנחה לעניין דחיית עיון במוצגי בעלי הדין, הינו פסק דין סויסה, בו נקבע הכלל בדבר "משחקים בקלפים פתוחים", ובו גם נקבע החריג לכלל הנ"ל.

באשר לכלל נפסק כדלקמן: