עתאמלה ואח' נ' ספורי

פסק דין

בפניי תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 19.10.10 בין רכב התובע לבין רכב הנתבעת 1. התאונה אירעה בכביש ראשי, החוצה את כפר כנא כאשר התובע נוסע לכיוון ריינה. הנתבעת הגיעה מדרך המתחברת אל הכביש הראשי כאשר הצומת, מכיוון נסיעת הנתבעת 1, היא צומת T וביקשה לפנות שמאלה, כאשר היא מבקשת לחצות את נתיב הנסיעה בו נסע התובע אשר הגיע משמאלה.

מעדויות הנהגים המעורבים עולה כי ההתנגשות אירעה בתוך נתיב הנסיעה של התובע, כאשר רכבה של הנתבעת 1 ניזוק בחלקו השמאלי קדמי ואילו רכב התובע ניזוק בחלקו הקדמי בצד שמאל. אמנם, שני הנהגים מתארים את רכב הנתבעת כשהוא כבר פונה שמאלה, אולם אף מדברי הנתבעת ומן השרטוט שערכה עבור סוכן הביטוח עולה כי רכבה טרם הגיע אל הנתיב הנגדי וההתנגשות, כאמור, אירעה בנתיב נסיעתו של התובע.

התובע טוען כי ניסה לבלום, אך ללא הצלחה, והתנגש ברכב הנתבעת. הנתבעת, מצידה, טוענת כי הבחינה ברכב התובע רק בשלב מאוחר, זאת הגם שהכביש מכיוון נסיעתו, הוא כביש ישר.

כל אחד מן הנהגים טוען כי זכות הקדימה היתה שלו.

אחר שעניינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם ושמעתי עדויות, אני מורה על קבלת התביעה אך תוך ייחוס אשם תורם לתובע.

מעדויות הצדדים עולה כי המדובר בצומת T בה לא הוצבו תמרורים.

טוענת הנתבעת כי בהעדר תמרורים האומרים אחרת, זכות הקדימה שלה, בהיותה רכב המגיע מצד ימין לכיוון נסיעת התובע.

טענה זו אין בידי לקבל.

התובע נסע בדרך ראשית והצדדים לא חלקו על הטענה כי הדרך ממנה הגיעה הנתבעת, הגם שמובילה היא מאזורי מגורים אל עבר הכביש הראשי, עדיין המדובר בדרך צרה המסתיימת בכביש הראשי החוצה את כפר כנא.

על הנתבעת, אשר הגיעה מכיוון אותו כביש צדדי לנקוט משנה זהירות בהתקרבה לצומת ובעת שמשתלבת היא בתנועה הערה הקיימת בכביש ראשי זה. הנתבעת חצתה את נתיב נסיעתו של התובע בחוסר זהירות והראיה לכך היא שהיא בעצמה לא יכולה היתה להעיד כי ראתה את רכב התובע מגיע לכיוונה, זאת חרף העובדה שהמדובר בכביש ישר. לגרסתה, הבחינה בו מעט בסמוך לפני ההתנגשות.

הדעת אינה סובלת מצב תיאורטי בו נהג אלמוני אשר נוהג בדרך ראשית נטולת תמרורים ורמזורים,יעסיק את דעתו בכל פעם טרם חצייתו צומת, בשאלה אם ניצב תמרור כלשהו בדרכים המשתלבות בדרכו. הכיצד זה יכול אותו נוהג בדרך הראשית לנחש האם מכיוון הנסיעה בכל דרך צדדית מוצב תמרור אם לאו. ויודגש, אין המדובר בהצטלבות כבישים בעלי אופי דומה, אלא בכביש ראשי שממנו מסתעפים כבישים צדדיים נוספים לימין ולשמאל.

עם זאת, גם לתובע אחריות לתאונה. מאחר שהצהיר כי הצומת ידוע ומוכר לו, היה עליו להאט ולנקוט משנה זהירות. העובדה כי נגרמו לרכבו נזקים בחלקו הקדמי שמאלי ולא בחלקו הקדמי ימני וכן שלטענתו, חרף ניסיונו לבלום את רכבו על מנת למנוע התנגשות, לא הספיק לבלום מבלי לפגוע באותו רכב, מצביעה על כך שלא נקט בזהירות המתבקשת.

בנסיבות, אומדת אני את חלקו של התובע באירוע בשיעור של 30%.

לתובע נגרמו נזקים בסך של 5,311 ₪ בתוספת שכ"ט שמאי בסך של 700 ₪ ובסך הכל גובה הנזק הינו בסך של 6,011 ₪ .

לפיכך אני מחייבת את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 4,700 ₪ סכום זה הוא לאחר הפחתת 30% כאמור ובצירוף הוצאות ההליך. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ו ניסן תשע"ב, 18 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: