לוי נ' המשרד לבטחון פנים - אגף רישוי כלי ירייה ואח'

1.המשיב 1 ביטל את רישיונו של העותר לכלי ירייה ארגוני על פי "המלצת משטרת ישראל" – החלטה מיום 29.8.17.

2.ערר שהגיש העותר על ההחלטה הנ"ל למשיב 2 נדחה בהחלטה מיום 10.12.17.

הטעמים לדחיית הערר: הודעת הקצין הממונה במשטרה אליו הועבר הערר לתגובה, כי הוא חוזר על החלטת הדחייה בשל תיק פל"א שעניינו סיוע לביצוע עבירת קבלת דבר במרמה משנת 2017, שנסגר בעילה של 'חוסר ראיות מספיקות'.

בהודעת המשיב 2 נכתב, כי העותר נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה בגין חשד שהוא ואדם אחר, חברו של העותר, הונו בצוותא את חברת השמירה בה עובד העותר ואת המשרד לביטחון פנים, במטרה להוציא רישיון נשק ארגוני לחבר. מעורבות העותר במעשה זה, הנמצא "בליבת העשייה עם כלי ירייה", תוך ניצול מעמדו ותפקידו בחברה, מגבירה את מסוכנותו להחזקת רישיון לנשיאת כלי ירייה, דבר שמטה את הכף לטובת האינטרס של שלום הציבור ולביטול רישיונו של העותר.

מכאן העתירה שלפנינו.

3.לטענת העותר, החלטתו של המשיב 2 חורגת ממתחם הסבירות שעה: שהעבירה המיוחסת לו אינה באה בגדר עבירת אלימות שיכולה לתייג אדם כמסוכן לציבור; תיק החקירה נגדו נסגר; אין לו כל עבר פלילי. לדבריו נתונים אלה מקבלים משנה חשיבות בנסיבות בהן מדובר באדם המחזיק בכלי ירייה ארגוני משנת 2006 וכל עיסוקו ופרנסתו תלויה ברישיון זה בוודאי שעה שאין מדובר בהחלטה הדוחה בקשה למתן רישיון נשק לראשונה אלא בהחלטה המבטלת, או המסרבת לחדש רישיון נשק כאמור. העותר מבקש את התערבות בית המשפט המנהלי בהחלטה שאינה אלא אימוץ המלצת הקצין הממונה ללא בחינה של הראיות עליהן נסמכת אותה המלצה ומבקש, כי רישיונו יוחזר לו.

4.בכתב התשובה טענו המשיבים, כי החלטת המשיב 2 מנומקת וסבירה עת העדיפה, בנסיבותיו של העותר, את האינטרס של שלום הציבור ובטחונו על פני האינטרס הפרטי שלו, תוך שהיא נותנת את המשקל הראוי להמלצת המשטרה לפיה נשיאת נשק על ידי העותר תסכן את שלום הציבור. בהקשר זה מפנים המשיבים לתיק החקירה הסגור ולחומר העולה מתוכו אותו הם הגישו לעיונו של בית המשפט. בנסיבות אלה, כך ב"כ המשיבים, עם שלילת רישיון הנשק, לא ניתן לטעון גם לפגיעה בזכותו של העותר לעסוק באבטחה חמושה (סעיף 51 לכתב התשובה).

דיון והכרעה

המתווה הנורמטיבי