חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

עת"מ 65017-01-17 זמיר ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה ואח'

: | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לעניינים מנהליים
65017-01-17
7.2.2017
בפני סגן הנשיא:
רון שפירא

- נגד -
העותרים:
אילן זמיר ו- 27 אח'
 המשיבים:
1. רשות מקרקעי ישראל חיפה
2. מדינת ישראל - משרד הפנים חיפה
3. מועצה אזורית מטה אשר
4. ועדה מקומית לתכנון ובנייה מטה אשר עברון 5. קיבוץ אילון מס' אגודה 570002311
החלטה

 

בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 30.1.2017 תוקנה העתירה. לעותרים נוסף עותר, מס' 28 ברשימת העותרים. העותרים צירפו את קיבוץ אילון כמשיב בעתירה.

 

ענינה של עתירה זו, כפי שצוין בהחלטה הנ"ל, בבקשת תושבים בשכונת ההרחבה של קיבוץ אילון להקצות קרקע להקמת בית כנסת בתחומי הישוב.

 

לאחר שתוקנה העתירה אני מורה כדלקמן:

 

אני קובע את העתירה לדיון מוקדם ליום 4.4.2017 שעה 14:00. על המשיבים להגיש כתב תשובה עד ליום 26.3.2017. הצדדים יערכו לאפשרות שבית המשפט יורה לטעון לגוף העתירה במועד הדיון המוקדם.

 

על ב"כ העותרים להמציא עותק מכתבי הטענות, ביחד עם החלטה זו, לידי המשיבים עד לא יאוחר מיום 13.2.2017.

 

בשולי קביעת סדרי הדיון בעתירה, מבלי שהדבר יחשב כהבעת עמדה, ומתוך מחשבה שבכל מקרה, וללא כל קשר להכרעה השיפוטית שתתקבל, קשרו העותרים את גורלם עם הקיבוץ וחבריו, מציע בית המשפט לצדדים לעתירה, ובעיקר לקיבוץ ולעותרים, לשקול נסיון של הליך גישור. זאת בטרם דיון והכרעה בבית המשפט.

יש לזכור כי בסופו של יום, לאחר שאבק הקרב ישקע, ישארו העותרים וחברי הקיבוץ שכנים לבתי המגורים. ילדיהם לומדים באותם בתי ספר וכולם שותפים לפעילויות בתחום הקיבוץ. במצב דברים זה נראה כי ראוי לנסות ולמצוא דרך לגשר על פערים וחילוקי דעות בדרך של גישור והסכמה.

 

אזכיר לחברי והנהגת הקיבוץ, מקיבוצי השומר הצעיר, את ערך הקולקטיביות הרעיונית אותו הגדיר מנהיגה ההסטורי של תנועתם, מאיר יערי, בשלושה רכיבים מרכזיים: חירות בוויכוח, חתירה לסיכום משותף וסולידריות בביצוע [ראו: אביבה חלמיש, "מאיר יערי: ביוגרפיה קיבוצית", ישראל 3 (2003) עמ' 69, פרק ה']. הגם שהקיבוץ שינה אופיו ודרכיו נראה כי קיום הדיון והויכוח בפתיחות, נסיון להגיע לסיכום משותף, ובהמשך סולידריות בביצוע ההסכמות, יטיב עם כולם. זאת הרבה מעבר לתוצריה האפשריים של הכרעה שיפוטית, אשר מן הסתם לא תשקף בהכרח הסכמה רחבה אליה ניתן להגיע בהידברות.

 

בהקשר זה נזכיר גם לציבור העותרים, המבקש את קירוב תורת ישראל, כי מקורות המשפט העברי מעלים על נס את הפשרה והבאת שלום בין אדם לחברו מחוץ לכתלי בית המשפט (ניתוח מלא ראה ברשימה של אלישבע ואביעד הכהן – "ולא יכלו דברו לשלום" – גישור, פישור ויישוב סכסוכים, שהתפרסמה במסגרת "פרשת השבוע" גליון מס' 54 תשס"ב, המתפרסם באתר משרד המשפטים בכתובת:

http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/7C8D7A57-F16F-4C9F-AD60-CB97077D2CD8/3947/54.rtf). רשימה הנ"ל סוקרת את מקורות המשפט העברי ומציגה התחבטות בין ערך ה"שלום" לבין ערכי ה"דין" וה"צדק":

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>