עת"מ 60536-02-15,"מ 11075-03-15

פסק דין זה ניתן בשתי עתירות מאוחדות בעניינם של עותרים, נתיני סודן, השוהים במתקן חולות ואשר ביקשו לצאת בעתירתם כנגד הוראת שהייה שהוציא להם ממונה ביקורת הגבולות, מכוח תיקון מס' 5 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד – 1954.

1. העותר בעתירה 60536-02-15 (להלן: "העותר ע.מ."), הינו נתין סודן, אשר הסתנן לתחומי מדינת ישראל, ביום 28.12.10, דרך גבול מצרים ומיד לאחר מכן שוחרר ממשמורת בהתאם למדיניות הכללית שהיתה נהוגה באותה עת וקיבל רישיון ישיבה לפי סעיף 2 (א) (5) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.

   ביום 9.1.14, הוצאה לעותר ע.מ. הוראת שהייה, לפיה עליו להתייצב במרכז השהייה "חולות" ביום 12.2.14. העותר עשה כן ובמסגרת ראיון קליטה שנערך לו מסר כי הוא חש בטוב, כי אין לו משפחה או ילדים בישראל וכי משפחתו בסודן ושלומם טוב.

   ביום 13.3.14, הגיש העותר בקשה למקלט מדיני.

   ביום 29.6.14 הועבר העותר למשמורת, לתקופה של 30 ימים, מאחר והפר באופן חוזר ונשנה את תנאי השהייה במרכז חולות ולא התייצב להחתמת נוכחות בשל השתתפותו בהפגנה בניצנה.

   ביום 28.7.14, עם תום תקופת המשמורת, שב העותר למרכז השהייה ונערך לו שם ראיון קליטה במסגרתו הוסברו לו בשנית כללי השהייה במרכז.

   ביום 3.11.14, נערך לעותר ראיון לבירור טענותיו למקלט מדיני.

   לאחר שניתן פסק הדין בבג"צ 8425/13, גבריסלאסלי נ' מדינת ישראל, (להלן: "גבריסלאסי") אשר ביטל את תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד – 1954 (להלן: "החוק למניעת הסתננות" או "החוק") ולאחר שהתקבל בכנסת תיקון מס' 5 לחוק למניעת הסתננות, נערך לעותר שימוע לפני הוצאת הוראת שהייה חדשה בהתאם לחוק החדש.

   בתום השימוע, ביום 14.1.15, הוצאה לעותר הוראת שהייה בהתאם לתיקון מס' 5 לחוק למניעת הסתננות, לתקופה מקסימלית בת 20 חודשים, בניכוי התקופה בה שהה העותר במרכז השהייה, מכוח תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות, ובהתאם נקבע כי העותר ישהה במרכז השהייה עד ליום 12.10.15.

   העותר בעתירה 11075-03-15 (להלן: "העותר ג.א."), נתין סודן, אשר הסתנן לישראל, ביום 18.10.08, דרך גבול מצרים. מיד לאחר מכן שוחרר ממשמורת בהתאם למדיניות הכללית שהיתה נהוגה באותה העת.

   ביום 4.3.14 הוצאה לעותר הוראת שהייה, לפיה עליו להתייצב במרכז השהייה ביום 7.4.14. העותר עשה כן ובמסגרת הריאיון ציין כי משפחתו בסודן ושלומם טוב.

   ביום 3.3.14 הגיש העותר בקשה למקלט מדיני.

   ביום 23.6.14, הועבר העותר למשמורת, בת 30 ימים, לאחר שהפר הוראות תנאי השהייה במרכז חולות ולא התייצב להחתמת נוכחות.

   ביום 4.1.15, הוצאה לעותר הוראת שהייה חדשה, מכוח תיקון מס' 5 לחוק למניעת הסתננות, לתקופה מקסימלית בת 20 חודשים, בניכוי הימים בהם שהה בחולות מכוח תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות. בהתאם נקבע, כי העותר ישהה במרכז השהייה עד ליום 7.12.15.

2. העותרים, המיוצגים שניהם על ידי אותו משרד עו"ד, טענו שורה ארוכה של טענות כנגד חוקיות החוק, כנגד סבירותם של הקריטריונים שמכוחם הוצאו הוראות השהייה, כנגד המידתיות שבהוראת השהייה שהוציא תחת ידו ממונה ביקורת הגבולות (להלן: "הממונה"), במסגרתה קבע תקופת שהייה מקסימלית בת 20 חודשים, בהתעלם מבקשת מקלט שהגישו העותרים ובהתעלם ממשך הזמן בו שהו העותרים במתקן חולות, מכוח תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות שלימים בוטל בשל מסגרת תנאי השהייה שנקבעו כבלתי חוקתיים, כשלטענת ב"כ העותרים יש באמור כדי להצדיק "תעריף" כפול ומשולש למשך הזמן בו שהו העותרים במתקן השהייה מכוח תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות, תחשיב המביא לתוצאה כי בפועל יש לקבוע כי הסתיימה תקופת השהייה המקסימלית ועל כן יש להורות על שחרורם.