עת"מ 57516-03-14 עבדאללה נ' משרד הפנים
|
עת"מ בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לעניינים מנהליים |
57516-03-14
27.1.2015 |
|
בפני השופט: אברהם אליקים |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקש: חליל עבדאללה |
משיב: משרד הפנים |
| החלטה | |
-
העותר- אזרח סודן, הגיש עתירה מנהלית בה ביקש להורות על ביטול הוראת השהייה שהוצאה כנגדו ביום 2.3.2014, לפיה נתבקש להתייצב במרכז השהייה למסתננים – חולות.
-
ביום 17.12.2014 ניתן פסק דין בהעדר תשובת המשיב ולפיו הוריתי על ביטול הוראת השהייה וההזמנה להתייצב במרכז השהייה שהוצאו לעותר. בעקבות מתן פסק הדין העותר פנה בבקשה לפסיקת הוצאות נגד המשיב, המשיב מסר תגובתו לבקשה והעותר מסר תגובתו לתגובת המשיב. יצויין כי ביום 6.4.2014 קוים דיון בבקשה לצו ביניים, בסופו לאחר שמיעת טענות הצדדים עוכב תוקף הוראת השהייה עד לדיון בעתירה שבפועל לא התקיים.
-
לטענת העותר הוא זכאי להחזר הוצאותיו, שכן העתירה הוגשה לאור הפגיעה הקשה בזכויותיו והפגמים המנהליים שנפלו בהחלטה שאינה סבירה, כמו גם פגמים היורדים לשורש ההליך ביניהם שלילת זכות הטיעון של העותר והיעדר הנמקה. העותר מוסיף כי הוא מיצה ההליכים קודם להגשת העתירה, ולמרות שביקש העתק מכל המסמכים עליהם נסמכה החלטת המשיב, המשיב מסר שני מסמכים מהותיים רק ביום הדיון בבקשה למתן צו ביניים.
העותר טוען כי גם לאחר מתן פסק הדין של העליון בעניין ניתן פס"ד בבג"צ 7385,8425/13, איתן-מדיניות הגירה ישראלית ואח' וזרי גבריסלאסי נגד ממשלת ישראל (להלן-ענין גבריסילאסי) לא בוטלו הוראות השהייה, המשיב ביקש מספר אורכות על מנת להגיש עמדתו תוך שהוא מתעלם מהחלטות בית משפט.
-
המשיב ביקש לדחות את הבקשה, לטענתו הבסיס לקבלת העתירה היו הקביעות של בית המשפט העליון בענין גבריסלאסי ולא נימוקי העתירה או נסיבות הוצאת הוראת השהייה. לטענתו ביום 8.12.2014 אושר בכנסת החוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאת מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה), התשע"ה- 2014, התיקון פורסם ברשומות ביום 17.12.2014, בין הוראות התיקון נכללה הוראת מעבר ולפיה ממונה ביקורת גבולות יחליט בתוך 30 ימים אם לתת הוראת שהייה חדשה לכל מסתנן. עם פרסום התיקון החדש התייתר הצורך בבירור העתירות שהוגשו כנגד הוראות השהייה שהוצאו למסתננים.
-
העותר בתגובתו לתגובת המשיב הבהיר כי הגשת העתירה הביאה לקבלת הסעד שכן העתירה התקבלה והוראת השהייה שהוצאה לעותר בוטלה, העותר מוסיף כי תיקוני חקיקה ומדיניות כללית של המשיב, אין בהם כדי לייתר בחינת עניינו הפרטני של העותר.
-
עיינתי בבקשת העותר ובתגובות המונחות בפניי והגעתי למסקנה כי יש לחייב את המשיב בתשלום הוצאות משפט לעותר, למסקנה זו הגעתי לאור התנהלות המשיב בהליך בפניי וההתעלמות מהחלטותיי בין היתר בדרך של אי הגשת כתב תשובה.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|