עת"מ 56371-07-17 שמיר נ' הנהלת בתי המשפט - המחלקה המשפטית

בעתירה התבקש בית המשפט להורות למשיבים למסור לידי העותר תשובה לשאלה האם כב' נשיאת בית המשפט העליון נתנה הסכמתה למינוי שלושה שופטים להיות חברים בוועדה הבוחרת לעניין בחינה בכתב, לפי סעיף 40(א) לחוק לשכת עורכי הדין, מאז יום 1.1.2017, ואם כן – מיהם השופטים.

העתירה הוגשה לאחר שבתשובת הנהלת בתי המשפט, מיום 17.7.2017, נדחתה הבקשה בהסתמך על סעיף 8(5) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, והעותר הופנה לקבלת המידע למשרד המשפטים, שכן מינוי השופטים מבוצע על ידי שרת המשפטים, בכפוף להסכמת נשיאת בית המשפט העליון. בעתירה עמד העותר על כך שהמידע יתקבל מהמשיבים, בטענה כי נשיאת בית המשפט העליון היא הגורם אשר יצר את המידע.

בתגובה מקדמית מטעם המשיבות נמסר כי המשיבות איתרו את כתבי המינוי של השופטים שמונו על ידי שרת המשפטים לחברי הוועדה הבוחנת בחודש פברואר 2017, ובכתבי המינוי מצוין כי נשיאת בית המשפט העליון מסכימה למינויים של כב' השופטים יוסף אלרון, אברהם אליקים ומיכל הירשפלד. כתבי המינוי, הכוללים את חתימת הנשיאה, צורפו לתגובה. נטען כי כתבי המינוי מהווים מענה מלא לסעד המבוקש על ידי העותר, ובכך העתירה מיצתה את עצמה והמשך הדיון בה מתייתר.

בנוסף נטען בתגובה המקדמית כי יש לסלק את העתירה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית, שכן העתירה מופנית נגד החלטה שהתקבלה באזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בירושלים.

העותר הודיע בתגובה כי הוא עומד על דיון בעתירה וכי צירוף כתבי המינוי, אין בו כדי לייתר את העתירה. מתגובת העותר עולה כי לשיטתו אין בכתבי המינוי תשובה לשאלה "האם נתנה כבוד הנשיאה הסכמתה למינוי בוועדה הבוחנת". לדברי העותר, הוא נכון לגלות מדוע חשוב לו לקבל את המידע המבוקש רק בדרך כפי שביקש, אך זאת רק בהעדר המשיבות. העותר מוסיף כי בינתיים חלה התפתחות דרמתית ביותר, והוא אינו יכול בשום אפן לוותר על קבלת המידע המבוקש בדרך שהתבקשה.

נוכח המידע שצורף לתגובה המקדמית, באתי לכלל מסקנה כי העתירה מיצתה את עצמה ואין עוד תועלת בדיון בעתירה.

שלושת כתבי המינוי שצורפו לתגובה המקדמית נותנים מענה ברור לשאלה בה התבקש מידע. על פי כתבי המינוי, ביום 16.2.2017 נתנה כב' הנשיאה הסכמתה למינוי שלושת השופטים לשופטים בוועדה בוחנת. צירוף כתבי המינוי לתגובת המשיבות נותן מענה לסעד שהתבקש בעתירה. העותר אינו מסביר, בתגובתו, מדוע המידע שנמסר במסגרת התגובה המקדמית, על צרופותיה, אינו מספק אותו, ומהו המידע הנוסף הדרוש לו מהמשיבים. בהעדר הסבר, לא ברור מה התועלת שתצמח מכך שהעתירה תתברר לגופה כדרישת העותר. הצגת כתבי המינוי בחתימת כב' הנשיאה מהווה תשובה ישירה על בקשת המידע, ולא ברורה דרישת העותר כי כב' הנשיאה תשיב "יד ראשונה". אוסיף כי משלא ברור מהו המידע שעדיין דרוש לעותר, לשיטתו, לא מצאתי מקום לאפשר לעותר להציג טיעונים במעמד צד אחד.

בסיכום הדברים, העתירה מיצתה את עצמה ואני מורה על מחיקתה.

נוכח האמור, אין מקום להידרש לטענות בעניין הסמכות המקומית.