חזן נ' משרד הרישוי חולון

נושא העתירה:

עתירה כנגד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בתפקידה כרשות הרישוי, במסגרתה מבוקש להשיב לעותר את רישיונו שנשלל, ולקבוע כי משך הזמן שבו רישיונו של העותר היה מופקד בידי משטרת ישראל, יחשב במסגרת תקופת הפסילה שהוטלה על העותר.

העובדות העיקריות הצריכות לעתירה הן כדלהלן:

ביום 17.4.2015 נעצר העותר על-ידי משטרת ישראל, ובדיקה העלתה כי הוא נוהג תחת השפעת אלכוהול. על העותר הוטלה פסילה מנהלית למשך 30 יום. עם הטלת הפסילה המנהלית רישיון הנהיגה של העותר נלקח על-ידי קצין משטרה, והופקד במשרדי משטרת ישראל תחנת ירקון, כפי שהתברר בדיעבד.

ביום 16.7.2015, בשל העבירה שעבר, הוטל על העותר, בהיעדרו, עונש פסילה בפועל למשך 24 חודשים בניכוי 30 ימי הפסילה המנהלית, תשלום קנס של 1,000 ₪ ואיסור החזקת רישיון נהיגה למשך 6 חודשים על-תנאי לתקופה של שלוש שנים (תת"ע 5705-06-15).

אין חולק כי העותר לא הפקיד את רישיונו בבית המשפט כנדרש, וכי בשל כך לא החל מניין ימי פסילת רישיונו של העותר.

כשנתיים לאחר מועד מתן גזר הדין, ביום 1.3.2017, התייצב העותר ברשות הרישוי בעיר טבריה (רשות הרישוי הסמוכה למקום מגוריו ברמת-הגולן) לבירור מועד סיום פסילת רישיונו. שם נמסר לו כי פסילת רישיונו טרם החלה, משלא המציא טופס הפקדת רישיון כנדרש.

ממועד זה יצא העותר "למסע" על מנת לברר היכן נמצא רישיונו, ומדוע לא החל מנין ימי שלילת רישיונו. לבסוף גילה העותר כי רישיונו נמצא בתחנת משטרת 'ירקון' של מחוז תל-אביב. העותר קיבל אישור מן המשטרה כי רישיונו אכן היה מופקד אצלם מיום תחילת השלילה המנהלית, ועד לרגע הפנייה אליהם ביום 28.3.2017 (נספח ה לעתירה).

ביום 20.4.2017 פנה העותר לבית המשפט לתעבורה בבקשה לחישוב ימי הפסילה. העותר נענה כי עליו לפנות לרשות הרישוי בעניין זה. העותר פנה מספר פעמים לרשות הרישוי, אך ללא הועיל. העותר שכר שירותי עו"ד שגם הוא לא קידם את עניינו. לבסוף נאלץ העותר לפנות שוב לבית המשפט לתעבורה, ונענה כי הדרך הנכונה להסדרת עניינו היא באמצעות עתירה מנהלית.