פלוני נ' משרד הבינוי והשיכון ואח'

לפני עתירה שעניינה בהחלטת ועדה מיוחדת בעניין דיור ציבורי מיום 22.11.23 לעניין הזכות למגורים בדירה ציבורית ברח' XXX בתל-אביב, שבה התגוררו העותר וגרושתו המשיבה 3 בעבר ביחד, לאחר פירוד בין הצדדים ולאחר שהתגרשו. (להלן: "החלטת הועדה המיוחדת", "הדירה").

בעתירה מבוקש לבטל את החלטת הועדה המיוחדת למתן זכות להמשך מגורים בדירה הציבורית למשיבה 3 בלבד; להורות כי המשיבים 1-2 מחויבים לשכן בדירה או בחלק ממנה את העותר, לאחר פיצול הדירה לשני חלקים עם סיום הבניה. לחילופין מבוקש להורות למשיבים 1-2 להקצות לעותר דירה ציבורית קטנה באותה השכונה; ולהורות כי עד להחלטה סופית בעניין הדירה יהיו מנועים מלאכלס באופן חד צדדי את מי מהמצדדים.

רקע עובדתי בתמצית

עתירה זו היא עתירה שנייה שהגיש העותר בעניין מתן הזכות להמשך מגורים בדירה הציבורית למשיבה 3 בלבד. העתירה הראשונה - עת"מ (ת"א) 64295-08-22 פלוני נ' משרד הבינוי והשיכון/אגף אכלוס (להלן: "העתירה הקודמת") הוגשה כנגד החלטת הוועדה המיוחדת מיום 11.7.2022, שקבעה כי המשיבה 3 תאכלס את הדירה ובקשת העותר נדחתה.

הרקע למחלוקת תואר בהחלטת כב' השופטת נחליאלי חיאט מיום 27.2.2023 בעתירה הקודמת. מדובר בדירה בדיור הציבורי בה התגוררו העותר והמשיבה 3 מאז שנת 1992. העותר והמשיבה 3 פונו מהדירה עקב פרויקט פינוי בינוי במתחם בו מצויה הדירה בה התגוררו, והשאלה שבמוקד העתירות היא למי תינתן הזכות לאכלוס הדירה שבנייתה עומדת להסתיים. עוד הוסבר בהחלטה כדברי רקע למחלוקות:

"הסיבה לשאלת זהות המאכלס היא כי העותר והמשיבה היו זוג נשוי והורים ל-5 ילדים (כולם בגירים) והתגוררו בדירה הציבורית מושא העתירה כ-30 שנה, אך בזמן האחרון עובר לפינוי הדירה התגוררו בחלקים נפרדים של הדירה ובהמשך אף התגרשו. ברור כי כזוג נשוי שהתגורר בדירה הציבורית היו השניים יחדיו זכאים לקבל את הדירה החדשה לאחר סיום בניית הפרויקט, אלא שעם גירושיהם ובהתאם לנוהל הטיפול בקביעת זכאות להמשך מגורים בדירה הציבורית בעת פירוד בין בני הזוג, זכאי רק אחד מהם להמשיך להתגורר בדירה החדשה."

על יסוד החשש שנפגעה זכות הטיעון של העותר בפני הועדה המיוחדת בטרם התקבלה ההחלטה הקודמת, בהחלטת כב' השופטת נחליאלי חיאט נקבע בהסכמת המדינה כי הדיון יוחזר לועדה המיוחדת ונקבע, בין היתר, כי החלטה חדשה תינתן לאחר שהעותר יגיש בקשה חדשה ובה כל החומר הרלוונטי לטעמו התומך ומצדיק את זכותו לקבלת הזכות לדירה הציבורית לכשתסתיים בנייתה; הועדה המיוחדת תאפשר השלמת טיעון בעל פה; והדירה לא תאוכלס עד חלוף 45 ימים מעת ההחלטה החדשה של הועדה; כן ציינה השופטת נחליאלי חיאט כי היא "מקווה כי הועדה תדון בלב חפץ ובפתיחות בעניינם של העותר והמשיבה 3 לרבות מתן זכות לדירה נוספת על זו שבנייתה עומדת להסתיים, לאחד מבני הזוג שלא יזכה לשוב לדירה החדשה". ביום 12.3.2023 ניתנה החלטת השופטת נחליאלי חיאט לפיה העתירה מיצתה עצמה בהינתן ההחלטה מיום 27.2.20.23.

בד בבד עם הגשת העתירה שלפני, הגיש העותר בקשה למתן צו ביניים המורה על הקפאת אכלוס הדירה עד מתן החלטה בעתירה. ביום 9.1.24 דחה כב' השופט ורדי את בקשת העותר למתן צו ביניים המורה על הקפאת אכלוס הדירה הציבורית.

העותר הגיש בנוסף בקשה לחקור את המצהירים מטעם המשיבים בעתירה ואת העובדת הסוציאלית שהגישה תסקיר וחוקר שערך את הדוחות מטעם משרד השיכון. ביום 8.2.24 דחיתי את בקשת העותר מנימוקי ההחלטה. בדיון בעתירה שהתקיים ביום 28.2.2024 ציין ב"כ העותר כי הוגשה בקשת רשות ערעור ביחס לשתי החלטות אלה. אציין בנוסף כי עשיתי מאמץ למתן פסק הדין בהקדם רב בשים לב למועד אכלוס הדירה הצפוי ככל הנראה בחודש מרץ 2024.

טענות הצדדים בתמצית