עת"מ 52162-02-15 מקובוז ואח' נ' שר הפנים

הרקע לעתירה:

בפני עתירה המופנית נגד החלטת המשיב מיום 7.1.15, במסגרתה נדחה ערר שהגישו העותרים נגד החלטה מיום 18.9.14, הדוחה את בקשתם של העותרים לאשר את שהיית העותרת 2 (להלן: "העותרת") בישראל מכוח קשר זוגי עם העותר 1, שהוא אזרח ישראלי (להלן: "העותר").

ביחד עם העתירה הוגשה גם בקשה לפטור מתשלום אגרה. המשיב מתנגד לבקשה.

העותרת, נתינת רוסיה, ילידת 1983, הכירה את העותר, אזרח ישראלי, יליד 1982, על פי גרסתם של העותרים, באמצעות האינטרנט במאי 2013. לאחר מכן החלו לדבר בטלפון ובאמצעות תוכנת סקייפ.

יצוין כי ביום 11.4.13 הזמין העותר לארץ מוזמנת ראשונה, שאינה העותרת, אשר לא הגיעה. ביום 22.10.13 הגיעה העותרת לישראל, שהתה כחודש ימים ועזבה בנובמבר. ביום 16.2.14 הגיש העותר ביחד עם עותרת אחרת, בשם אולגה, בקשה למעמד מכוח חיים משותפים. חודש לאחר מכן ביקש לסגור את התיק בשל עזיבתה של אולגה. ביום 20.6.14 נכנסה העותרת לישראל. ביום 14.9.14 הוגשה בקשת העותרים למתן מעמד מכוח חיים משותפים ונערך להם תשאול בלשכת המשיב לבדיקת כנות הקשר, שההתרשמות בסופו הייתה כי אין מדובר בקשר המבוסס על כנות, אמינות ושקיפות המצופה בין בני זוג. ביום 18.9.14 לאחר שנבחנה בקשתם של העותרים נשלחה לעותרים החלטה הדוחה את בקשתם ומורה לעותרת לצאת מישראל תוך 14 ימים. מההחלטה עולה כי מדובר בהזמנת בת זוג שלישית בתקופה האחרונה וכולן על סמך היכרות באינטרנט. כן עולה מההחלטה כי העותר ניהל מערכות במקביל עם כמה בנות זוג ובתשאול שנערך עלה כי העותר מסתיר מהעותרת מידע לגביו ומיידע אותה במידע בלתי אמין לגבי סיבת עיכוב היציאה שלו מן הארץ. כן נכתב בהחלטה כי בתשאול עלה שהעותרים אינם יודעים פרטים רבים זה על זה, כמו השכלתה של העותרת, קשרים קודמים של העותר עם בנות זוג קודמות ועוד. עוד נקבע כי מדובר בהכרות קצרה אשר אינה מאפשרת קביעה לעניין קיום קשר זוגי אמיתי. ממכלול הנתונים קבע המשיב כי לא נראה שמדובר במערכת יחסים המבוססת על כנות, אמינות, שקיפות וידע בסיסי המצופה מבני זוג נורמטיביים לדעת האחד על השני. לפיכך נדחתה הבקשה.

ביום 1.1.15 הוגש ערר בעניינם של העותרים במסגרתו נטען, בין היתר, כי פרוטוקול השימוע מזויף ואינו חתום בידי העותרים, כי העותר בחר לשקר לזוגתו בדבר איסור היציאה מן הארץ כי התבייש בחובותיו אך כעת היא מודעת לכל קורותיו, כי המשיב אינו יכול לקבוע עבור העותרים מהי כנות הקשר שכן אם לא מעניין את העותרת לדעת על קשרים קודמים או מקבילים עם נשים נוספות אזי הסתרת העובדות מפניה על ידי העותר אינה פוגמת בכנות הקשר ביניהם. עוד נטענו בערר טענות נוספות המפורטות גם בעתירה זו. הערר נדון בוועדה לשכתית וביום 7.1.15 נשלחה החלטה לפיה הוועדה הלשכתית דחתה את הערר והותירה את ההחלטה הקודמת על כנה. נגד החלטה זו הוגשה העתירה.

טענות הצדדים:

העותרים טוענים כי פרוטוקול השימוע שנערך להם לא נמסר לעיונם בתום השימוע ואף לא צורף להחלטה נשוא הערר. נטען כי הפרוטוקול אשר נערך בזמן אמת אינו הפרוטוקול שנמסר לב"כ העותרים וצורף לעררם. נטען כי הפרוטוקול אינו חתום בחתימת ידי העותרים, בניגוד לנוהל המקובל דרך כלל אצל המשיב. נטען כי בנסיבות אלה אין אפשרות לדעת מה היו מלוא השאלות והתשובות שנשאלו ונענו על ידי העותרים ודי בכך כדי לקבל עררם וליתן לעותרת מעמד מכוח הנוהל.

העותרים טוענים כי העותרת השיבה תחילה כי נבצר מאת העותר לצאת את הארץ בשל תפקידו בצבא וזאת משום שהיותו של העותר מעוכב יציאה בשל חובותיו מהווה מקור לבושה ולא בנקל יחשוף מידע זה, אפילו בפני זוגתו. כעת יודעת העותרת את כל קורותיו של העותר, לרבות מצבו הכלכלי והמשפטי. לעניין בנות זוג אחרות של העותר השיבה העותרת כי אין הדבר מעניינה ולכן נטען כי אין לראות באי תשובתה משום חוסר כנות הקשר. נטען כי אין המשיב יכול לבוא בנעלי העותרים ולקבוע מהי כנות הקשר עבורם מקום בו מציינת העותרת כי אין לה כל עניין במידע זה.