עת"מ 51918-11-16

 1.החלטה בבקשה למתן פטור מתשלום אגרה.

2.תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת כי "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". על המבקש פטור מתשלום אגרה להוכיח, אפוא, שני תנאים מצטברים – כי אין ביכולתו לשאת בתשלום האגרה וכי ההליך מגלה עילה.

3.אשר לשאלת יכולתו הכלכלית של המערער. למעט תצהירו, לא צרף המערער כל אסמכתא לתמיכה בטענותיו בדבר מצבו הכלכלי והקושי בתשלום האגרה. במישור הראייתי, בפני, אפוא, תצהיר שאכבדו, אך משקלו הראייתי מוגבל, באשר לא נתמך האמור בו באסמכתאות כלשהן. אף אוסיף שהוא לאקוני ביותר בתוכנו, לרבות ביחס למצב הכלכלי. בגבול שורת הדין אייחס לו משקל מסוים, אך לא מעבר לכך.

4.אשר לקיומה של עילת תביעה – כפי שנפסק, "זהו תנאי שבמסגרתו בית המשפט בוחן האם עילת ההליך שהוגש אינה קלושה. מדובר ברף שאינו גבוה, ועניינו בבחינה לכאורית של העילה, כדי לוודא שאין מדובר בהליך חסר סיכוי ממש" (בשג"ץ 4934/14 ‏גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים, 21.7.2014)). לטענת ב"כ המשיבים בסעיף 12 לתגובתה, "העותר לא מיצה הליכים ואף לא טען כי מיצה הליכים לפני הפנייה לערכאות. יובהר כי עותר המבקש להיכנס לישראל לצרכי תעסוקה, ובקשתו סורבה בשל מניעה בטחונית, נדרש להראות כי הגיש למינהלת התיאום והקישור הסמוכה למקום מגוריו בקשה להסרת המניעה, בהתאם לנהלים החלים בעניין. זאת לא נעשה בענייננו".

5.מן הצד האחד, יש לייחס משקל להערכתי שסיכויי העתירה גבוליים, אך מן הצד האחר, נכון אני לקבל את הטענה שהמצב הכלכלי מצדיק התחשבות, אם כי מוגבלת ומסוימת, באשר, כאמור, נעדרת הבקשה אסמכתאות. נוכח זאת, הבקשה לפטור האגרה תידחה, אך במקביל, נכון אני להפחיתה ולהעמיד את שיעורה על הסך של 1303 ₪ [שני שליש].

6. תשלום האגרה תוך 14 יום.

ניתנה היום, ז' כסלו תשע"ז, 07 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: