עת"מ 5163-04-15 אוטו אקספרט בע"מ נ'

עתירה נגד החלטת ועדת הבדיקה של משיב 1 (להלן: "ועדת הבדיקה" או "הוועדה") במסגרתה נפסלה הצעתה וזכייתה של העותרת במכרז פומבי 17/11 להקמת תחנת בדיקה לרישוי כלי רכב בתל-אביב (להלן: "המכרז").

הרקע לעתירה

1.ביום 18.6.12 פרסם משרד התחבורה, משיב 1, את המכרז שעניינו מתן הרשאה להקמת ארבע תחנות בדיקה לרישוי כלי רכב (להלן: "תחנות בדיקה") בערים מודיעין, רהט, תל-אביב ורחובות. המכרז נועד להגדיל את הפריסה הארצית של תחנות בדיקה לרישוי כלי רכב, להגביר את התחרות באזורים בהם קיים מחסור בתחנות בדיקה ושיפור השירות לבעלי כלי רכב בישראל. המכרז כלל מספר שלבים. תחילה היה על המציעים להגיש הצעה לגבי מגרש מתאים להקמת והפעלת תחנת בדיקה, אז גם נדרשו המציעים להתחייב כי המגרש יעמוד לרשותם למשך מלוא תקופת כתב ההרשאה. בשלב השני נקבע כי תיערך הגרלה בין כל ההצעות שנמצאו כשרות על ידי ועדת הבדיקה. בשלב השלישי נדרש המציע לעמוד בתנאים נוספים, כמו גם להגיש תוך 30 יום מיום ההודעה על זכייתו במכרז, מסמכים המעידים כי הקרקע המוצעת עומדת לרשותו למשך כל תקופת כתב ההרשאה. לאחר מכן נדרש המציע הזוכה להגיש מסמכים שונים, ביניהם העתק בקשה לקבלת היתר בנייה ותוכנית בנייה מאושרת.

2.ביום 16.12.12 פתחה ועדת הבדיקה את תיבת ההצעות שהוגשו במכרז ביחס לעיר תל-אביב, אז התברר כי הוגשו שתי הצעות בלבד ביחס לעיר זו, הצעת העותרת והצעת משיב 2. העותרת הציעה מגרש בשטח של כ- 2,500 מ"ר המורכב ממספר חלקות צמודות (להלן: "המגרש"): שלוש חלקות בגודל של 1,960 מ"ר בבעלות מלאה של חברת האם של העותרת; חלקה נוספת בגודל של 508 מ"ר בבעלות משותפת של חברת האם של העותרת עם גב' צפרירה קומרן; חלק מחלקה נוספת בגודל של 32 מ"ר שהינה לטענת העותרת בבעלות משותפת של גב' שרה פינט ומר מאיר ברזילי אשר מושכרת לחברת אולפני תל-אביב הפקה וייזום פרויקטים בע"מ (להלן: "אולפני תל-אביב"), ומושכרת בשכירות משנה לעותרת (להלן: "חלקה 97").

3.ביום 15.1.13 ערכה ועדת הבדיקה סיור במגרשים המוצעים בעיר תל-אביב. הוועדה התרשמה כי המגרש מתאים לשמש כמכון רישוי וכי הצעת העותרת "מבוססת כדבעי". לפיכך, ביום 27.2.13, לאחר השלמת בדיקת הצעת העותרת, החליטה הוועדה להעביר את ההצעה לשלב השני במכרז, שלב ההגרלה. מאוחר יותר הועברה גם הצעתו של משיב 2 לשלב ההגרלה. בהגרלה שנערכה ביום 27.6.13, עלתה בגורל הצעת משיב 2 והצעתו הוכרזה כהצעה הזוכה ביחס לעיר תל-אביב, בעוד שהצעת העותרת הוכרזה כ"כשירה שנייה". העותרת, אשר התקשתה להשלים עם תוצאות המכרז, פנתה לוועדה ופרשה בפניה טענותיה לפיהן נפלו כשלים ופגמים מהותיים שונים בהצעת משיב 2. הוועדה דנה ביום 8.8.13 בטענות העותרת ודחתה אותן אחת לאחת. העותרת לא ויתרה וביום 19.8.13 היא הגישה לבית משפט זה עתירה מנהלית כנגד החלטה זו (עת"מ 30859-08-13), במסגרתה הורה בית המשפט לוועדה על הקפאת זכייתו של משיב 2 והחזרת הדיון לוועדה. ביום 13.11.13 קיימה הוועדה דיון נוסף בטענות העותרת בסופו החליטה לדחות פעם נוספת את טענותיה. לאחר מועד זה, משהגיש משיב 2 העתק מהסכם השכירות בינו לבין בעל הזכויות במגרש הנכלל במסגרת הצעתו, הגישה העותרת עתירה נוספת לבית משפט זה (עת"מ 32680-12-13), במסגרתה נטען כי הסכם השכירות של משיב 2 אינו ממלא אחר התנאי המהותי הנוגע להעמדת המגרש לטובת הפעלת תחנת בדיקה למשך 17 שנה. בית המשפט הורה להחזיר את הדיון לוועדת הבדיקה פעם נוספת והפעם כדי שתדון בסוגיית אי עמידת משיב 2 בתנאי האמור, הגם כי דחה את טענותיה האחרות של העותרת בנוגע לפגמים נוספים שנפלו לטענתה בהליך המכרזי. לפיכך התכנסה הוועדה פעם נוספת לדון בהצעת משיב 2, וביום 23.9.14 החליטה להותיר את ההחלטה על כנה. העותרת הלינה גם על החלטה זו, ופנתה לוועדה ביום 29.10.14 בבקשה שתשקול את עמדתה פעם נוספת, בין היתר מהטעם שההחלטה התקבלה, לטענתה, על בסיס מידע חסר. כמו כן, הגישה העותרת ביום 16.11.14 עתירה נוספת לבית משפט זה (עת"מ 32526-11-14), אשר בסופו של יום נמחקה, שכן עוד טרם נקבע דיון בה, התכנסה הוועדה פעם נוספת והחליטה לבסוף על פסילתה של הצעת משיב 2. לאור העובדה שהעותרת נבחרה כ"כשירה שנייה", הכריזה הוועדה עליה כזוכה במכרז.

4.משהתהפכו היוצרות, הפעם הגיש משיב 2 עתירה לבית משפט זה כנגד החלטת הוועדה לפסול את הצעתו (עת"מ 32483-01-15), עתירה אשר עודנה תלויה ועומדת. כמו כן, פנה משיב 2 לוועדה בטענה כי לא זו בלבד שהוועדה שגתה בהחלטתה לפסול את הצעתו אלא שבהצעת העותרת נפלו פגמים מהותיים המחייבים את פסילתה. בין היתר, טען משיב 2 כי על אף שלפי תנאי המכרז המציע נדרש להציע מגרש שגודלו לא יפחת מ- 2,500 מ"ר, העותרת הציעה שטח בגודל מצטבר של 2,468 מ"ר בלבד. העותרת מצדה טענה כאמור כי היא בעלת זכויות בחלקה 97 מכוח הסכם שכירות משנה שנחתם בינה לבין אולפני תל-אביב וכי גם שטח זה עומד לרשותה בהתאם לתנאי המכרז. ביום 22.1.15 נתבקשה העותרת על ידי הוועדה להגיב לטענות משיב 2, כמו גם לצרף את הסכם השכירות של אולפני תל-אביב עם בעלי חלקה 97. ביום 1.2.15 הגיבה העותרת לטענות המשיב, ובנוגע להסכם השכירות של בעלי המגרש עם אולפני תל-אביב, ציינה כי הנושא נמצא בבדיקה. ביום 2.2.15 התכנסה ועדת הבדיקה והחליטה לדחות את טענות המשיב כנגד פסילת זכייתו במכרז וכנגד ההחלטה להכריז על העותרת כזוכה. יחד עם זאת, הוועדה ציינה כי על העותרת להציג בפניה את הסכם השכירות של אולפני תל-אביב עם בעלי המגרש בתוך 10 ימים. גם משיב 2 לא אמר נואש וביום 10.2.15 הוא פנה לוועדה פעם נוספת וטען כי הסכם השכירות שנחתם בין העותרת לבין אולפני תל-אביב בנוגע לחלקה 97 הינו פיקטיבי לחלוטין, מכיוון שלאולפני תל-אביב אין כל זכות להשכיר את השטח בשכירות משנה. מה גם, מדובר בבית משותף ולא במגרש. משיב 2 אף צירף לפנייתו תמלילים של שתי שיחות טלפוניות שנערכו עם מר ברזילי, אחד מבעלי חלקה 97, אשר איששו לדבריו את טענתו. העותרת מצדה הגיבה ביום 16.2.15 לטענות משיב 2 וטענה כי גם אם אין בידה את הסכם השכירות שנחתם בין אולפני תל-אביב לבין בעלי חלקה 97, היא הוכיחה זה מכבר כי היא בעלת הזכות לשכור בשכירות משנה את החלקה באופן בו היא עומדת בכל תנאי המכרז. ועוד, השטח ששכרה בשכירות משנה מאולפני תל-אביב הוא שטח הסמוך לבית המשותף ואינו חלק מהבית המשותף עצמו. עוד טענה העותרת כי התקשרותה עם אולפני תל-אביב נעשתה על סמך מצג שהציגה לה אולפני תל-אביב לפיה היא בעלת זכות להשכיר את השטח בשכירות משנה. מכל מקום, המדובר בשטח של 32 מ"ר בלבד מתוך שטח כולל של 2,500 מ"ר, לפיכך אף אם יתברר כי היא לא הוכיחה כי חלקה 97 עומדת לרשותה, מדובר בפגם זניח וטכני בלבד שאינו פוגע בשוויון בין המציעים ואינו גורע מיכולתה להקים את תחנת הבדיקה ולקיים את תנאי המכרז. לבסוף ציינה העותרת כי ניתן יהיה לחשוב על פתרון חלופי ל-32 המ"ר החסרים לכאורה, למשל באמצעות יצירת מקומות חניה במפלס נוסף.

5.ביום 17.2.15 התכנסה ועדת הבדיקה לדון בטענות משיב 2 כנגד העותרת ולבסוף החליטה על פסילת הצעת העותרת וזכייתה במכרז. הוועדה שוחחה עם אדם שהזדהה כמר ברזילי, וקבעה כי העותרת ניסתה להטעותה במהלך ההליך. הוועדה קבעה כי לא סביר כי העותרת חתמה על הסכם שכירות עם אולפני תל-אביב מבלי לוודא היטב כי אולפני תל-אביב אכן מוסמכת להקנות זכויות שכירות משנה במגרש, ולפיכך מצאה הוועדה בהצגת הסכם השכירות כניסיון להטעות אותה ביחס לפרט מהותי בהצעה. עוד קבעה הוועדה כי היא לא נדרשת לבחון את טענותיה החלופיות של העותרת, לפיהן מדובר אך בפגם טכני וזניח אשר ניתן למצוא לו פתרון, משלא הציגה העותרת את הדברים כהווייתם בצורה גלויה וברורה לכתחילה. כנגד החלטה זו הוגשה העתירה שבפני.

טענות הצדדים

6.לטענת העותרת, ועדת הבדיקה פעלה בחוסר סבירות עת החליטה לקבוע ממצא עובדתי חמור לפיו ניסתה העותרת כביכול להטעות את הוועדה, וזאת ללא ביצוע בירור יסודי וללא תשתית ראייתית מינימלית. הוועדה פסלה את הצעת העותרת בהינף יד, מבלי לערוך הליך בירור וחקירה כנדרש - בהסתמך על שיחת טלפונית אחת, מבלי שאותו אדם זומן לדיון ונדרשו ממנו מסמכים מאמתים, מבלי לראות את הסכם השכירות בין בעלי חלקה 97 לבין אולפני תל-אביב, מבלי לזמן את העותרת לשימוע ומבלי לבצע בדיקות בסיסיות שנדרשו לצורך קבלת ההחלטה. אף אם היה חסר לעותרת שטח של 32 מ"ר, הרי שלכל היותר מדובר בסטייה זניחה וטכנית שאינה פוגעת ביכולתה להפעיל את תחנת הבדיקה, זאת אף נוכח האינטרס הציבורי הרב בהקמת התחנה ללא דיחוי נוסף. גודל המגרש המוצע אף לא היווה "תנאי סף" במכרז כי אם "תנאי רגיל". עוד נטען כי הוועדה הפלתה קשות את העותרת אל מול משיב 2, ובכך פגעה אנושות בעיקרון השוויון בין המציעים.

7.מנגד טען משיב 1 כי לא נפלו כל פגמים בעבודת הוועדה במסגרת הליך קבלת ההחלטה נשוא העתירה, והוועדה קיבלה את החלטתה בהתבסס על תשתית ראייתית סבירה ביותר. העותרת לא הביאה כל ראיה שהיה בה כדי לסתור את הטענות כנגד תוקפו המשפטי של הסכם השכירות שנחתם בינה לבין אולפני תל-אביב. העותרת אף לא הציגה עד היום את הסכם השכירות שנחתם בין בעלי חלקה 97 לבין אולפני תל-אביב. אדרבה, הוועדה הייתה זו שיצרה מיוזמתה קשר טלפוני עם הבעלים הרשום בפנקס המקרקעין של חלקה 97, מר מאיר ברזילי, ובמהלך שיחה זו התברר כי תוקפו של הסכם השכירות של אולפני תל-אביב הוא לשנה אחת, וכי לפי תנאי ההסכם, אולפני תל-אביב איננה מוסמכת להשכיר חלק כלשהו מחלקה 97 בשכירות משנה.