-
בעתירה שלפניי מבקש העותר להורות למשיבה 1, משטרת ישראל – מחוז דרום, וכן למשיבים 3-2, פרקליטות מחוז דרום ופרקליט המדינה, לנמק מדוע אין לשנות את עילת סגירת התיק שנפתח נגד העותר, מעילה של "אין ראיות מספיקות" לעילה של "העדר אשמה".
-
באי כוח הצדדים התבקשו להתייחס בכתב לשאלה האמנם העתירה היא בסמכות עניינית ומקומית של בית משפט זה. כמו כן התבקשה ב"כ העותר להבהיר בהקשר זה את האמור בפסקה 20 לעתירה: "עתירה זו הינה בסמכותו של בית משפט זה כאמור בסעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000. ולאמור בסעיף 2 לתוספת הראשונה בחוק זה. וכן כאמור בסעיף 2(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 שכן החלטת הרשות ניתנה בירושלים" (טעויות התחביר הן במקור).
-
ב"כ העותר ציינה בתגובתה כי נפלה טעות סופר בכתב העתירה לגבי הסמכות המקומית (נכתב בטעות ירושלים, בעוד שהחלטת הרשות ניתנה בפרקליטות מרחב לכיש), וכן כי נפלה טעות בהפניה לסעיפי החיקוק.
ב"כ העותר טענה כי עתירה זו היא בסמכותו המקומית והעניינית של בית משפט זה, והפנתה לסעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000 (להלן: "חוק בתי משפט לעניינים מנהליים", הקובע כי עתירה מנהלית נגד החלטה של רשות תוגש לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. ב"כ העותר הוסיפה כי פרקליטות המדינה או משטרת ישראל הן רשות מרשויות המדינה. לעמדת ב"כ העותר, ניתן לתקוף כל החלטה שניתנה על ידי אחת מרשויות המדינה, והתקיפה מתבצעת בדרך כלל לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים באזור שבו יושבת הרשות שקיבלה את ההחלטה.
-
מנגד, ב"כ המשיבים טענה בתגובתה כי דין העתירה להידחות על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית.
-
לאחר עיון בעתירה ובעמדות הצדדים, מצאתי כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, כעמדת המשיבים.
המדובר בעתירה נגד החלטת פרקליטות המדינה שלא להורות על שינוי עילת הסגירה בתיק הפלילי שנפתח נגד העותר.
סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים קובע את סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בעתירות נגד החלטות של רשות, כדלקמן [ההדגשות אינן במקור]:
"בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה –
(1)עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מינהלית)".
העתירה אכן הוגשה נגד "רשות", כפי שטענה ב"כ העותר, אלא שעל מנת להקים את סמכותו של בית משפט זה צריך, כתנאי מצטבר, שהעתירה תהיה "בענין המנוי בתוספת הראשונה".
התוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים אינה כוללת, במסגרת העניינים המנויים בה, החלטות של פרקליטות המדינה בבקשות לשינוי עילת הסגירה של תיק פלילי.
מכאן שהחלטות אלו אינן בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים.