עת"מ 50953-11-14 אלוני נ' מדינת ישראל

1.העותרת הגישה עתירה מינהלית זו נגד המשיבה כאחראית על פעילות הועדה הבין מחוזית, ועדת איכלוס עליונה, ועדה ציבורית לערעורים וועדת חריגים עליונה, הדנות בבקשות לסיוע בשכר דירה מהמדינה, בקשות לקבלת זכות לשכירות בדיור הציבורי ועניני דיור ציבורי.

2.העותרת בת 61, גרושה המתגוררת בגפה בדירה שכורה בחיפה. ביום 23.12.02 ניתן נגדה צו כינוס נכסים בפש"ר 636/02, ובסופו של ההליך היא הופטרה מחובותיה, אך לדבריה נותרה ללא נכסים או רכוש. ביום 28.9.05 מכרו העותרת ובעלה דאז את דירת המגורים שלהם, בסכום של 1,480,000 ₪, ששימשו לכיסוי חובות, תשלום לעו"ד בפשיטת הרגל, תשלום שכר דירה והוצאות. בשנת 2006 טוענת העותרת שנפרדה מבעלה, וביום 6.12.12 הם התגרשו.

3.לטענת העותרת, מאז שנת 2006, היא חסרת דיור קבע ונעה ונדה בין דירות שכורות. העותרת אינה עובדת מזה כ- 10 שנים, עקב מחלות שונות, והיא מוכרת על ידי הביטוח הלאומי כנכה בשיער 94% ודרגת אי כושר השתכרות שלה עומדת על 100%. כיום מתקיימת העותרת לדבריה מקצבת נכות בסך 2,611 ₪ ו- 3,100 ₪ לחודש דמי מזונות. היא משלמת שכר דירה בסך 2,450 ₪ לחודש.

4.העותרת ירשה יחד עם 4 אחיה דירת מגורים ברחוב בן יהודה בחיפה, שנמכרה בשנת 2010 תמורת 145,000 ₪. לדברי העותרת, בסכום זה שולמו חובות המנוחה בסך 20,000 ₪ והיתרה חולקה, כך שחלקה של העותרת בסך 25,000 שימש אותה לצורכי מחיה שוטפת.

5. לדברי העותרת, הגישה בקשה נוספת לפשיטת רגל. ניתן צו כינוס ביום 14.1.14, והדיון קבוע ליום 31.12.15.

6.ביום 20.8.13 הגישה העותרת בקשה לסיוע בשכר דירה. לדבריה, נמסרה לה דחייה בעל פה של בקשתה. העותרת אינה מלינה על החלטה זו.

7.ביום 1.10.13 הגישה העותרת בקשה נוספת לסיוע בתשלום שכר דירה או לדיור ציבורי. ביום 27.10.13 החליטה הועדה העליונה לדחות את הבקשה לקבלת דירה מחמת היות העותרת בעלת דירה בעבר ומכיוון שאינה עונה לקריטריון של מספר נפשות מזכה, ולדחות את הבקשה לסיוע בשכר דירה, בשל היותה בעלת דירה בעבר.

8.העותרת ערערה על החלטת הועדה ביום 10.12.13, אך בהחלטת הועדה הציבורית מיום 3.3.14, היא לא מצאה לנכון לשנות את החלטת הועדה העליונה, ודחתה את שתי בקשותיה של העותרת. על החלטה זו, מיום 3.3.14, הוגשה העתירה.

9.על פי נוהל הקצאת דירות בשכירות בשיכון הציבורי (08/05), תנאי לזכאות הוא היות המבקשת "חסרת דירה". הנוהל הגדיר מהו "חסר דירה" – יחיד בגיל 21 ומעלה או משפחה שאין להם ולא היו להם לאחר 1.6.71 בנפרד או במשותף עם אחרים זכויות כלשהן בדירה או בחלק מדירה בבעלות/ בחכירה/ בחכירה לדורות/ בשכירות שחל עליה חוק הגנת הדייר/ בזכות לפי חוזה לבעלות/ לחכירה/ לחכירה לדורות או בכל דרך אחרת, כגון ירושה. לפי נוהל סיוע של חסרי דירה (08/01), אחד התנאים לזכאות הוא היות המבקשת "חסרת דירה", וההגדרה דומה. כך גם לפי נוהל השתתפות בתשלום שכר דירה (08/04). מכאן מובן, שלפי הנתונים שפורטו לעיל, לפי הנהלים אין העותרת זכאית להקצאת דירה, לסיוע לחסרי דירה ולהשתתפות בתשלום שכר דירה, מכיוון שאינה "חסרת דירה". ב"כ העותרת טען שנוהל 08/05 אינו קובע שרק מי שהוא "חסר דירה" זכאי לסיוע. הנוהל המלא לא הוצג בפני, והוא אינו דין שהוא מהמפורסמות. גם בעתירה טענה העותרת, שהסיבה שהיא זכאית לפי נוהל 08/05 היא שיש לראותה כ"חסרת דירה". אציין, כי על פי ההחלטות שבפני, התנאי לזכאות לשיכון ציבורי הוא שמדובר במשפחה שלה 3 ילדים וחסרת דירה. העותרת אינה עונה לקריטריונים אלה, אפילו היתה חסרת דירה.