עת"מ 5058-03-14

העתירה:

1. לפניי עתירה מינהלית, במסגרתה מבקשת העותרת, א.ג. טל בניה והשקעות בע"מ, להורות למשיבה 1, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עפולה, להעניק לה היתר לבניית תחנת תדלוק בחלקה 85, בגוש 17772 (להלן: "הקרקע"). לחילופין, ביקשה העותרת מבית-המשפט כי יורה לראות בהחלטת המשיבה 1 על מתן היתר בנייה בתנאים, כהחלטה על הפקדתה של תב"ע לשינוי ייעוד הקרקע, ולאפשר לעותרת להגישה בתוכן זהה לתוכן הבקשה להיתר, מיד עם מתן פסק-הדין, ולפרסמה לקבלת התנגדויות.

   רקע עובדתי:

2. העותרת הנה בעלת הזכויות בקרקע המצויה בתחום סמכותה של המשיבה 1. בסוף שנת 2009 פנתה העותרת אל המשיבה 1, בבקשה לקבל מידע אודות הקרקע. בתגובה לבקשה, קיבלה העותרת מן המשיבה 1 מידע ממנו עולה כי התכנית החלה על הקרקע הנה תכנית מפורטת ג/13259, כאשר בין רשימת התכליות והשימושים המותרים על-פיה, מצוי גם השימוש של "תחנות דלק". בעקבות זאת, הגישה העותרת למשיבה 1, במהלך שנת 2010, בקשה לקבלת היתר בנייה לתחנת תדלוק בקרקע. בתגובה, מסרה המשיבה 1 לעותרת רשימת דרישות ותנאים להשלמת הבקשה להיתר בניה, על-מנת שתועבר לדיון, ובהמשך אושרה הבקשה להיתר, בתנאים, והעותרת החלה לפעול למילוי התנאים הנדרשים. בחודש ינואר 2013 הוציאה המשיבה 1 לעותרת דרישות לתשלום היטלי השבחה ואגרות.

3. ב-30.12.13 הודיעה לראשונה המשיבה 1 לעותרת כי על-פי עמדת המשיבה 2, הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, לא ניתן לאשר הקמת תחנת דלק בהליך של מתן היתר בניה מאת הוועדה המקומית, אלא שיש להכין ולהגיש לאישור תב"ע לשינוי ייעוד הקרקע. בהמשך הודיעה המשיבה 1 לעותרת כי קיימת מחלוקת פרשנית בינה ובין המשיבה 2 באשר לתחולת הוראות תמ"א 18, תכנית מתאר ארצית לתחנות תדלוק, וכי אין באפשרותה לפעול בניגוד להנחיות המשיבה 2 בעניין זה, והפנתה את העותרת למשיבה 2.

4. על-פי עמדת המשיבה 2, כפי שנמסרה לעותרת מפי נציגי המשיבה 1, התכנית החלה על הקרקע אינה תכנית ג/13259, אלא תכנית ג/14068, אשר לפיה ייעוד הקרקע הנו למגורים משולבים במסחר מסוגים מסוימים, ולא לתעשייה, ולפיכך ההליך התכנוני הנדרש לשם הקמת תחנת דלק במקום, הנו הגשת תב"ע חדשה לשינוי ייעודה של הקרקע, ואין הועדה המקומית מוסמכת להפיק לעותרת את היתר בנייה המבוקש, על-פי הוראות תמ"א 18. מכאן העתירה שלפניי.

   טענות העותרת: