זלה נ' עיריית בת ים

העתירה

1. לפני עתירת העותר לפיה התבקש ביהמ"ש לקבוע כי אינו חב כל חוב למשיבה נשוא דירה ברח' החשמונאים 51/4, הידוע כגוש 7155 חלקה 305 בבת ים (להלן: "הנכס"), לתקופה שבין 1.1.2006 ועד 30.4.2018 וזאת מאחר שלא היה הבעלים ו/או המחזיק בנכס בתקופה זו. לחלופין, טען כי הינו זכאי להנחה בתשלומי הארנונה וביהמ"ש התבקש להורות למשיבה לעדכן את ההנחה לה זכאי העותר בדרישת החוב. עוד התבקש ביהמ"ש להצהיר כי העירייה אינה רשאית לנקוט כנגדו בהליכי גביה מנהליים מכוח פקודת המיסים (גביה) ו/או מכוח פקודת העיריות בנוגע לחוב הנטען.

    

   טענות העותר

2. העותר, שהיה כבן 60 במועד הגשת העתירה, הינו גרוש ללא ילדים ומחזיק בנכס. הנכס היה רשום 3/4 בבעלות אמו המנוחה זלה חבו (להלן: "המנוחה") שהלכה לבית עולמה בתאריך 14.9.11 והיתר בבעלות שמונת ילדיה, ביניהם העותר (כשכל אחד הינו בעלים של 1/32 חלקים בנכס). לאחר פטירת האם נרשמו כל הילדים כבעלי זכויות שוות בדירה לאחר שהגישו התנגדות לצוואת האם בה נרשם העותר כיורשה היחיד. העותר מתגורר בנכס משנת 1976. העותר לטענתו אינו בקו הבריאות ומתקיים בדוחק מקצבאות נכות של המוסד לביטוח לאומי וקצבת השלמת הכנסה משנת 2004. בשל מצבו הרפואי נצברו לחובתו חובות למוסדות שונים.

3. לטענת העותר, המשיבה פנתה אליו לראשונה בתאריך 31.10.16 ודרשה כי ישלם חובות ארנונה ומים הרובצים על הנכס בסכום כולל של 72,000 ₪. העותר פנה למשיבה וטען כי אמו המנוחה הייתה זכאית לפטור מארנונה בשל נכותה בשיעור 100%. נציג המשיבה מסר בתגובה ביום 29.3.2007 כי אמו הייתה זכאית להנחה בשיעור 100% רק עד ליום 31.12.2005. יחד עם זאת טען העותר כי המשיבה לא מסרה לו כל הודעה לפיה ההנחה שניתנה בשל נכות אמו בטלה וכי לשיטת המשיבה הוא הפך למחזיק הנכס החל משנת 2006 לצרכי תשלום הארנונה. בכך נהגה כלפיו המשיבה שלא כדין ולפיכך, כך טען, באשר המחזיק בנכס מיום פטירת המנוחה הינם או המנוחה או עיזבונה כאשר מעבר לכך היה מקום להעניק לנכס פטור בשיעור 100%.

4. ביום 2.7.17 ב"כ העותר פנה לעירייה לשם קבלת פירוט החוב ונענה ביום 19.7.17 במכתב בו העירייה ציינה כי העותר מופיע במסמכי העירייה כמחזיק בנכס מתאריך 1.1.16 (צ"ל 1.1.06 א.ב.), כי ההנחות המופיעות לזכותו הינן לשנים 2011 ו-2012 וכן כי אינו משלם המיסים לעירייה תקופה ארוכה (נספח ו' לעתירה). במקביל וביום 17.7.2017 הבין העותר כי המשיבה פועלת כנגדו בהליכי הוצל"פ לאחר שדו"ח תפיסת מיטלטלין הוצמד לדלת ביתו ולאחר שביום 12.12.2017 התקבלה הודעה מהבנק אודות עיקול חשבון הבנק שלו.

5. פניה נוספת לעירייה מתאריך 8.2.2018 (נספחים ט/1-ט/2 לעתירה) זכתה למענה המשיבה בתאריך 17.4.18 בו צוין שוב כי החובות בגין הנכס הינם על שם העותר מ-1.1.06 ואילך, והמשיבה העבירה את החובות ע"ש העותר בשנת 2011 זאת בניגוד לאמור בנספח ו' לעתירה (מכתב המשיבה לב"כ העותר מיום 19.7.2017) לאחר שכביכול נמסרה למשיבה הודעה מהמל"ל כי המנוחה שוהה בבית אבות החל משנת 2006 (נספח י' לעתירה). המשיבה לא נענתה לדרישת העותר לציין בתגובתה מהן פעולות הגביה בהן נקטה לגביית החוב לבד ממכתב דרישה מחודש 10/2016 וההליכים שבוצעו בסוף 2017.

6. העותר הוסיף כי בכל מקרה יש לעדכן את סכום החוב מאחר והינו זכאי להנחה בתשלומי הארנונה עקב נכות בשיעור של 80%.

7. לסיכום טענותיו של העותר הינן כי אינו מחזיק בנכס בתקופות הנטענות ע"י העירייה, כי החוב כנגדו התיישן, כי הוטל עליו חוב רטרואקטיבי וכי הוא ואמו המנוחה זכאים להנחת נכה מחובות הארנונה.