עת"מ 49640-02-14 קבוצת עזריאלי בע"מ נ' עיריית חיפה

1.ביום 3.12.13 הוציאה המשיבה לעותרת דרישה לתשלום היטל סלילה לפי חוק העזר לחיפה (סלילת רחובות) התשס"ח – 2008, בגין חלקות 76,77 בגוש 11,657, בשל סלילת כביש, מדרכה ותאורה ברחוב טופז (כביש 589), ונטען שגם רח' אודם (כביש 588) ורח' ספיר (כביש 625), בסך כולל של 2,223,938 ₪. העותרת טוענת כי דרישה זו בטלה, באשר לא התקיימו תנאי הדין המקימים עילה חוקית לחיוב בהיטלי סלילה. לחילופין טענה העותרת, כי חלק המקרקעין המיועד להפקעה אינו בר חיוב בהיטל סלילה, וכי התעריף החדש של חוק העזר במחירי מאי 2013, הוא שצריך לחול על חיוב העותרת.

2.העותרת טענה ארוכות כי המשיבה נוהגת להוציא חיובים בטלים. לא אאריך בנושא זה. ככל שחיוב שהוציאה המשיבה בטל, אין צורך לשלמו. אין ראיה מספקת ל"שיטה" של המשיבה, אשר ממנה ניתן להסיק, שכל חיוב שהמשיבה מוציאה הוא בטל, לאור מנהגה כך לפעול.

3. עוד טענה העותרת, שוב באריכות, כי המשיבה כלל אינה בטוחה בגין איזה כביש היא דורשת היטל סלילה, וחלק מהכבישים שצויינו אינם גובלים במקרקעין שלה. אין צורך לדון בטענה זו כלל. אין ספק עוד שהדרישה הוצאה בגין כביש טופז, וכי כביש טופז גובל בחלקה של העותרת, ועל כן התמלא התנאי שהכביש גובל במקרקעי העותרת, ומכאן ואילך הסכומים הנדרשים נקבעים לפי גודל המקרקעין.

4.לטענת העותרת, הכבישים שבגינם נדרשה דרישת התשלום מומנו במימון מלא על ידי משרד התחבורה, ובוצעו על ידו באמצעות חברת יפה נוף, כקבלן מבצע במסגרת פרויקט לאומי של מנהרות הכרמל, והמשיבה לא נשאה בשום עלות לסלילתו. גם בנושא זה האריכה העותרת מאד בטיעון ובהבאת "ראיות" כגון פירסומים מאתר משרד הפנים ואתר משרד התחבורה, נאומים ועוד. המשיבה אינה חולקת על כך שהכביש מומן במימון מלא על ידי משרד התחבורה. לגבי המשמעות של עובדה זו חלוקים הצדדים.

5.השאלה העיקרית היא איפוא, מה טיב הזיקה המימונית שצריכה להתקיים לפי חוק העזר בין הרשות המקומית לסלילת הכביש, על מנת שתהא רשאית לחייב את העותרת בתשלום היטל סלילה.

6.העתירה נקבעה לדיון ביום 22.5.14. יום לפני הדיון, ביום 21.5.14, הגישה העותרת הודעה על מתן פסק דין חדש בבית המשפט העליון. על כך החלטתי שנבצר ממני להבין את הגשת פסק הדין, ואם מבקשת העותרת להתחיל בסיכומיה עוד לפני הדיון. מדובר בפסק דין בעע"מ 7237/11 ברק עדני בע"מ נ' עיריית חדרה, שניתן ביום 20.5.14. להסיר ספק, פסק דין זה אינו שייך לנושאים הנדונים בעתירה, ואין בו כל תרומה להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת. הוא עוסק בדיון ובהכרעה בשני נושאים, האם היתה החלטה של העיריה ואם היתה ראיה על התחלת הביצוע של הסלילה. זאת, לפי חוק עזר לחדרה, שאיני יודע מה תוכנו, אבל חוק העזר הנדון בעתירה זו אינו דורש דווקא קבלת החלטה של העיריה. העותרת טענה שפסק הדין עוסק גם בשאלה אם העיריה מימנה את העבודות. אני דוחה טענה זו. בתיאור פסק דינו של בית המשפט המחוזי נאמר שהגיע למסקנה שהמשיבה לא הוכיחה שהרחוב נסלל על ידה או כי נשאה בהוצאות הסלילה באזורים שדונים שאינם גובלים בנכס, ולכן פטר את העותרת מתשלום עבורה. כפי שנאמר בסעיף 24 לפסק הדין, המשיבה לא ערערה על כך, ולכן בית המשפט העליון לא דן בכך. בית המשפט העליון דן רק בשאלה אם הוכחה התחלת הסלילה לגבי עבודות "בעורף הנכס", שהיא תנאי לחיוב, וקבע שלא הוכחה התחלת הסלילה, ולכן הדרישה נשלחה בטרם קמה החבות בהיטל המשיבה והיא בטלה. לא היתה הצדקה איפוא להיזעק ולצרף בדחיפות את פסק הדין לטיעוני העותרת.

7.ביום 22.5.14 התקיים דיון בעתירה. בסופו של הדיון, לאחר שהצדדים הודיעו שמתנהל ביניהם משא ומתן, עיכבתי את מתן פסק הדין לשבוע. ביום 29.5.14 הכניסה העותרת לתיק הודעה שבה היא מפנה לשני פסקי דין, אחד של בית המשפט העליון ואחד של בית המשפט לעניינים מינהליים. ראיתי בהודעה זו טיעון נוסף, ואפשרתי גם למשיבה להגיש טיעון נוסף, שהוגש ביום 1.6.14. באותו יום הודיעו הצדדים שלא הגיעו להסכם.

8.הוחל איפוא בכתיבת פסק הדין, אך ביום 2.6.14 בקשה העותרת להגיש השלמת טיעון בהתייחס לטיעון של המשיבה. נעניתי לבקשה וקבעתי שלאחר השלמת טיעון מצד העותרת, תגיש המשיבה טיעון נוסף עד 9.6.14. כך אכן היה, אלא שבעוד פסק הדין נכתב, הגישה העותרת ביום 19.6.14 הודעה המפנה, שוב, לפסק דין של בית המשפט העליון. מסתבר שמדובר בפסק דין בבר"מ 9280/12 אלביט מערכות - סאיקלון בע"מ נ' המועצה האזורית מטה אשר, המאמץ פשרה בין הצדדים, והעותרת טענה שלפני הפשרה, במסגרת הדיון, הביעו השופטים דעתם המחזקת את עמדת העותרת, דהיינו שאין הרשות המקומית זכאית לגבות היטל מקום שבו התשתית המשרתת את הנכס מומנה על ידי המדינה.

9. בהחלטתי מיום 22.6.14 קבעתי בין היתר, שלא ניתן להתעלם מהדברים שטוען להם ב"כ העותרת ב"הודעתו". ואולם, הדברים שטען ב"כ העותרת שנאמרו אינם רשומים בהחלטה שהגיש. יש להכריע אם אכן כטיעונו של ב"כ העותרת, נאמרו הדברים שטען להם בעת הדיון בבית המשפט העליון לצורך הבאת הצדדים להסכם. אחר כך יש לדון בין היתר בשאלות, אם הבין אותם נכונה, והאם יש להם תוקף מחייב המשנה או מפרש את הדין הנוהג קודם לאמירת הדברים. ציוויתי על הגשת תצהיר וקבעתי דיון נוסף ליום 7.7.14.