עת"מ 49523-07-15

1.העותר הגיש עתירתו כנגד החלטות המשיב מיום 12.7.15 בדבר זיהויו כנתין "גינאה" במקום כנתין "חוף השנהב" כפי שהיה עד להחלטה ממועד זה וכן כנגד צווי ההרחקה והמשמורת העדכניים מיום 15.7.15 שניתנו בהמשך להחלטה האמורה והחלטות קודמות להשמת העותר במשמורת, שאושרו בידי ביה"ד למשמורת.

2.העותר הסתנן לישראל ביום 22.7.09 ושהה במשמורת עד ליום 9.2.11, אז שוחרר לאור המדיניות שנהגה במועד זה לגבי אזרחי חוב השנהב. ביום 30.7.12 הוחזר העותר למשמורת והוצא נגדו צו גירוש אולם בסופו של יום, שוחרר בתנאים, ביום 25.12.14, בעקבות החלטה מיום 26.11.14 של ביה"ד למשמורת. ביום 12.5.15 ולאחר שכטענת המשיב, העותר לא פעל לקידום הרחקתו מישראל, ולאחר שהתברר בין היתר כי עבד במסעדה בניגוד לתנאי שחרורו, ובתום שימוע שקוים, הוציא המשיב כנגד העותר צו משמורת. בדיון בביה"ד למשמורת מיום 14.5.15 אושר צו המשמורת. ביום 22.6.15 נערכה לעותר פגישת קידום הרחקה נוספת, אז עומת עם נתונים שהוצאו מהטלפון הנייד שלו, והדברים חוזקו בפגישה נוספת שנערכה ביום 5.7.15 וכן ביום 12.7.15. בסיומו של הריאיון במועד זה, נקבע כי הינו נתין גינאה ולא חוף השנהב כפי שנקבע בעבר ולפיכך ובהתאם הוצא צו משמורת עדכני. זיהוי העותר כנתין גינאה נקבע על יסוד שלילת הזיקה של העותר לחוף השנהב, לאור ממצאים לפיהם מקיים קשר עם גינאה, כי משתייך לשבט בגינאה ודובר את השפה הצרפתית המדוברת שם.

3.כאמור, במהלך התקופה הובא העותר מספר פעמים בפני ביה"ד למשמורת. ביום 14.5.15 קבע ביה"ד למשמורת (כב' הדיין מני פשיטיצקי) כי יש לאשר את המשמורת, לאחר שנקבע כי העותר אינו פועל כדי לקדם את יציאתו וזאת לאחר שנדחו טענותיו כי הינו ממתין להחלטה הקשורה למקלט מדיני. ביום 26.5.15 קבע ביה"ד למשמורת (כב' הדיינת לירון קריספין בוקר) כי אין מקום לעיון חוזר בהחלטה שאישרה את המשמורת. ביה"ד למשמורת (כב' הדיינת קריספין בוקר) דן בעניינו של העותר שוב ביום 11.6.15, וקבע כי אין די בהסכמה ורבלית של העותר ליציאה מישראל ושעליו לפעול לצורך כך. החלטה נוספת בבקשה לעיון חוזר ניתנה ביום 28.6.15 תוך חזרה על הקביעות הקודמות לפיהן העותר לא משתף פעולה בהליך זיהויו וקידום הרחקתו מישראל. החלטת ביה"ד למשמורת האחרונה שהובאה בפני הינה מיום 22.7.15 שם נקבע כי אינו מתערב בהחלטת המשיב בדבר קביעת הנתינות של העותר, וההוראה על המשך החזקתו של העותר במשמורת אושרה.

4.במרכזה של העתירה עומדות החלטות המשיב מיום 12.7.15 עת נקבע כי נתינותו של העותר הינה גינאה וזאת לאחר ריאיון זיהוי ע"י ממונה ביקורת הגבולות ומסקנתו כי העותר לא הצליח לבסס זהותו כנתין חוף השנהב. בהתאם, החלטת המשיב מיום 15.7.15 עת נקבע כי יש להותיר את העותר כמוחזק במשמורת עד להרחקתו מישראל .

5.טוען העותר כי, קביעת הנתינות כאזרח גינאה, להבדיל מהקביעה הקודמת, כאזרח חוף השנהב, הינה קביעה חסרת תום לב ולאור כך שהעותר שוהה שנים רבות בישראל ואף זוהה בידי קונסול חוף השנהב כאזרח חוף השנהב. טוען העותר כי המשיב לא פעל להרחיק את העותר מישראל ומצא דרך "לאפס" את מרוץ הזמנים לשם המשך השמתו במשמורת ללא כל לוחות זמנים להרחקה שכנראה אינה עומדת על הפרק. טוען העותר כי השימוע שנערך לו היה מהשפה לחוץ ותוך הפרת התנאים שנקבעו כאשר שוחרר ממשמורת. העותר טוען כי לאור הפגמים בהתנהלות המשיב יש להורות על ביטול צווי המשמורת ושחרורו ולהכריז על כי החלטת המשיב שהינו אזרח גינאה, הינה החלטה בטלה. בכול הנוגע ליום 12.5.15 עת נעצר, טוען העותר כי המשיב מיתמם בטענה שהוא עבד ובכך הפר את תנאי שחרורו כאשר אין מדובר בנתון שלא היה ידוע למשיב, תוך שהעותר טוען הכיצד יוכל לחיות ללא כל עבודה? טוען העותר כי הדרך שבא פעל המשיב לקביעת זהותו פסולה ופגומה. טוען העותר כי הטלפון הסלולרי עליו התבסס המשיב לא היה שלו, אלא של חבר אשר עיין בו בטרם מעצרו וכי טלפון אחר, ללא מצלמה, נוקיה, הוא הטלפון שלו. לטענת העותר היה מקום לשחררו לאור התמשכות החזקתו במשמורת, תקופה מצטברת מאז הסתננותו לישראל בשנת 2009 של 50 חודשים. לפיכך טען העותר שיש להתערב בהחלטות המשיב ולשחררו ממשמורת.

6המשיב טוען מנגד כי מדובר בעותר שאינו משתף פעולה מאז שנכנס לישראל, דבר המחייב סילוק על הסף של העתירה. טוען המשיב כי אין מנוס מהשמת העותר במשמורת ולאחר שמדובר במי שאינו משתף פעולה לרבות בעניין זהותו, להסדרת הליכי הרחקתו מישראל ועמדתו של העותר, היא המשוכה העיקרית בפני ההרחקה. בכול הנוגע לקביעת זהותו של העותר כאזרח גינאה, ולמרות שקונסול חוף השנהב היה מוכן להנפיק עבורו תעודת מעבר, לא עלה בידי העותר בכול דרך להוכיח את נתינותו כאזרח חוף השנהב. אלא שלאחרונה, במסגרת קידום ההרחקה, בשלושה ראיונות שונים, הגורמים המקצועיים והמוסמכים מצאו כי העותר לא עמד בנטל הוכחת היותו אזרח חוף השנהב, ואין מקום להתערבות בהחלטה המקצועית של הגורם הבודק. לפיכך טוען המשיב כי יש לדחות העתירה ולאור כך שסמכותו הופעלה באופן ראוי וסביר תוך שקילת מכלול הנתונים.

7.העותר הגיב לטיעוני המשיב חזר והדגיש שאין כל כוונה מעשית להרחיקו מישראל ואין לוח זמנים או תכנית בטווח הקרוב לצורך כך. לפיכך, בהעדר אפשרות מעשית להרחקה מישראל, שזו כנראה הסיבה לכך שהדברים אינם מקודמים, ובהינתן התקופות הארוכות המצטברות לשהייה במשמורת, טוען שיש לבטל את צו המשמורת. טוען העותר כי מנעו ממנו להיפגש עם נציג משגרירות גינאה וכי לעובדה ולפיה זוהה העותר במשך 6 שנים כאזרח חוף השנהב, לא ניתן משקל מספיק. עוד טוען העותר כי לכל היותר יכול היה המשיב לקבוע כי יש לו זיקות לגינאה אולם דבר לא מעבר לכך.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין העתירה להידחות.

8.העותר שוהה בישראל משנת 2009 וזוהה בשעתו כנתין חוף השנהב. העותר אינו טוען שאין לרשות המנהלית סמכות לשקול החלטתה בעניין קביעת נתינותו על בסיס נתונים מעודכנים, כלומר הטענה אינה במישור העקרוני לחוסר סמכות, אלא טענה כי קביעת הנתינות המעודכנת, בוצעה בחוסר סבירות. אין מחלוקת כי התערבות בהחלטה של הרשות המנהלית תיעשה במקרים שיש בה חוסר סבירות קיצונית במיוחד כאשר קביעת נתינות הינה מהלך שבליבת שיקול הדעת המנהלי.