עת"מ 49075-11-14 עמותת נשים נגד אלימות - נצרת נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לנוער,צעירים ושירותי תקין השרות ל

בקשה לסילוק העתירה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית ושהוי.

1. המשיב אישר לעותרת תמיכה כספית בסכום הגבוה מסכום התמיכה שביקשה. כשהתבררה הטעות, הודיע המשיב לעותרת על הפחתת סכום התמיכה לסכום שהתבקש על ידה.

במסגרת העתירה משיגה העותרת כנגד החלטת המשיב להפחית את סכום התמיכה לגובה התמיכה שנתבקשה.

2. לטענת המשיב הודעת המשיב על הטעות שחלה באישור סכום התמיכה, אינה בגדר החלטה של רשות או גוף המנוי בתוספת הראשונה לחוק בית המשפט לעניינים מנהליים והעותרת אינה מפרטת מכח איזה פרט לתוספת הראשונה מבססת היא את סמכותו העניינית של בית המשפט לדון בבקשה. עוד טוען המשיב כי יש לדחות את העתירה גם מחמת שהוי ניכר שכן ההחלטה נשוא העתירה ניתנה כבר ביום 14.2.13 ואף מגעים שהתנהלו בין הצדדים הסתיימו לכל המאוחר ביום 6.8.14.

בתגובתה העותרת מפנה לסעיף (3)(2) שבתוספת כמקור לסמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בבקשה. אשר לשהוי טוענת העותרת כי מאז שנתקבלה החלטתו הראשונה של המשיב התנהל משא ומתן בין הצדדים כאשר ההחלטה הסופית התקבלה אך ביום 6.8.14 ונמסרה מספר ימים לאחר מכן.

בתגובתו לתגובה מפנה המשיב לכך שהפרט שבתוספת אליו מפנה העותרת מחריג את סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים ולא להיפך.

3. דין הבקשה להתקבל.

סעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 קובע כי בית המשפט לעניינים מנהליים ידון ב:

"(1) עתירה כנגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש עניינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מנהלית)".

העותרת מפנה לסעיף 3(2) שבתוספת הראשונה העוסק ב"החלטה בעניין תמיכות לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985" כמקור הסמכות לדון בעתירה ואולם הוראת סעיף 3(2) מחריגה מגדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים החלטה כאמור ולא להיפך.