עת"מ 47073-12-15 בר-אל נ' לשכת עורכי הדין - מחוז חיפה ואח'

אני דוחה את טענת המבקש, כי רק ביום 29.12.15 נודע לו שיש להגיש בקשה לצו ביניים בבקשה נפרדת, לאור העובדה שתקנה 9 קובעת במפורש שבקשה למתן צו ביניים תוגש בנפרד מן העתירה.

הן בבקשה והן בעתירה, לא פורטו כל הפרטים שיש לפרט על פי תקנה 5 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א – 2000. כך לא פורטו כראוי סעיפים אלה:

(3) תיאור ההחלטה נושא העתירה והמועד שבו פורסמה כדין, או שבו קיבל העותר הודעה על ההחלטה או שבו נודע לעותר עליה, לפי המוקדם;

(3א) פירוט מקור הסמכות העניינית של בית משפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה, לרבות הוראות החיקוק המסמיך שלפיו התקבלה החלטת הרשות שנגדה הוגשה העתירה, והפרט שבתוספת הראשונה לחוק שלפיו מוסמך בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעניין זה.

אציין, שלפי מכתב המבקש מיום 16.12.15 שצורף לעתירה, נעשתה פנייה דווקא לעו"ד לוריג, יו"ר בית הדין המשמעתי במחוז חיפה, כ"פונקציונר אדמינסטרטיבי" תוך הבחנה בינו לבין בית הדין עצמו, לצורך פתיחת פתח להליך של עתירה מינהלית. מכאן, שלא נעשתה פנייה מוקדמת למשיבים, והמבקש לא פירקט את הנימוקים לכך כנדרש לפי תקנה 5(ב)(6), והמבקש עצמו סבר כנראה שלא ניתן לפנות בעתירה מינהלית כלפי בית הדין המשמעתי.

נטען בבקשה שדחיפות הבקשה נובעת מכך ש"ההקראה בתיק הקובלנה קבוע (כך) ליום 19.01.15, ומכאן שעל המבקש להגיש תגובתו לקובלנה עד ליום 29.01.15". לא צורף כל מסמך המעיד על שתי עובדות אלה. שני מועדים אלה כבר חלפו עברו, ומכאן שאין דחיפות במתן הצו. אם מדובר על 15.1.16 ו- 29.1.16, לא ברור מדוע על המבקש להגיש תגובתו לקובלנה 10 ימים לאחר ההקראה שנטען שהיא קבועה, ומדוע הדבר מצדיק הכרעה דחופה בצו הביניים, כאשר הבקשה הוגשה יותר מחודש לאחר שנודע על הגשת הקובלנה.

המבקש יבהיר ויפרט את הטעון פירוט והבהרה, ולאחר מכן תינתן החלטה בבקשה לצו ביניים.

ניתנה היום, כ"ה טבת תשע"ו, 06 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.