עת"מ 46893-04-14 פאיז אחמד עומן אברהים נ' משרד הפנים

שלושה עתירות שבפני הן להורות למשיב, משרד הפנים (להלן - "המשיב"), לבטל את הזימון שהוציא לעותרים להתייצב ולשהות במתקן השהייה 'חולות', ולחדש את האשרה שהיתה בידם טרם זימונם למתקן.

העותר בעת"מ 46893-04-14, פאיז אחמד עומן איברהים (להלן - "פאיז"), הינו נתין סודן יליד 1982. פאיז הסתנן לישראל ביום 18.12.07 מבלי שנתפס. ביום 28.9.08 הגיע פאיז ליחידת הרישום וזיהוי של המשיב וזוהה כנתין סודני, ובהתאם לכך ניתן לו רישיון שהיה זמני שהוארך מעת לעת. ביום 9.2.14, עת הגיע פאיז ללשכת המשיב על מנת להאריך את רישיון השהיה שברשותו, הוצאה לו הוראת שהייה לפיה עליו להתייצב במרכז השהיה 'חולות' ביום 19.3.14. ביום 25.3.14 נערך לפאיז תשאול בסיומו הוחלט כי הוראת השהיה שהוצאה לו תוסיף לעמוד בעינה ונקבע, כי עליו להתייצב במתקן חולות עד ליום 30.4.14.

ביום 29.4.14 הגיש פאיז עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז, בה עתר לביטול הזימון שהוצא לו ולחידוש האשרה שניתנה לו לשהיה בישראל. בד בבד עם העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים לעיכוב השמתו בחולות וחידוש אשרתו הזמנית עד להכרעה בעתירה. ביום 29.4.14 ניתן ע"י כב' השופטת דנת מרשק מרום צו זמני, לפיה המבקש לא יושם במתקן 'חולות' והאשרה אותה הוא נושא תחודש, וזאת עד להכרעה בבקשה למתן צו ביניים; צו זה עודנו עומד בתוקפו. ביום 20.5.14 הועבר הדיון לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, משהוגש לבית המשפט מרכז מחוסר סמכות מקומית.

ביום 22.9.14, לאחר קיום דיון בעתירה וטרם ניתן בה פסק דין, ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 8425/13 איתן ואח' נ' ממשלת ישראל ואח' (פורסם בנבו) (22.9.14) (להלן - "בג"ץ 8425/13"), בו הוחלט, בין היתר, על ביטול ההוראות בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ד - 2013 (להלן - "תיקון 4 לחוק למניעת הסתננות"), המאפשרות השמת מסתננים במתקן חולות, תוך השעיית הודעת הבטלות למשך 90 יום. לאור פסק דין זה, הוריתי למשיב להודיע האם הוא עומד על עמדתו בעתירה. לבקשת המשיב ניתנה לו ארכה לצורך גיבוש עמדתו עד ליום 10.12.14. ביום 11.12.14 ביקש המשיב ארכה נוספת לאור אישור החוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאת מסתננים ועובדים זרים מישראל (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשע"ה - 2014, בקשה שנדחתה - משסברתי כי אין מקום לדחיות נוספות בעתירה ומצופה היה שתוגש עמדה מנומקת ולא עוד בקשת דחיה.

העותר בעת"מ 21901-05-14, גרמאי האגוס (להלן - "גרמאי"), הינו נתין אריתריאה, יליד 1971. ביום 1.7.08 הסתנן גרמאי לישראל דרך גבול מצרים ונעצר על ידי כוחות הביטחון. ביום 5.8.08 שוחרר ממשמורת, וביום 23.11.08 הונפק לו רישיון ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952, אשר הוארך מעת לעת. ביום 23.3.14, עת הגיע גרמאי ללשכת המשיב על מנת להאריך את הרישיון הזמני שבידו, נערך לו תשאול בסיומו הוחלט להוציא לו הוראת שהיה לפיה עליו להתייצב במרכז 'חולות' ביום 29.4.14. ביום 14.5.14 נדחתה בקשתו של גרמאי לבטל את הוראת השהייה שהוצאה לו.

ביום 13.5.14 הגיש גרמאי עתירה לביטול הוראת השהיה שהוצאה לו וחידוש אשרתו. בד בבד עם העתירה הוגשה בקשה לסעד ביניים. ביום 22.5.14 הוריתי כי לא תינקטנה פעולות השמה נגד גרמאי בחולות עד להחלטה אחרת, אך לא מצאתי להורות על מתן אשרת שהיה. ביום 7.9.14 הוסכם על איחוד הדיון בעתירה עם הדיון בעת"מ 46893-04-14. לאחר קיום דיון בעתירה והגשת השלמות טיעון מטעם הצדדים, ניתן פסק הדין בבג"ץ 8425/13. גם בתיק זה, ניתנה למשיב ארכה לגיבוש עמדתו לאור פסק הדין שניתן, כאשר ביום 20.10.14 הוריתי כי המשיב יתן לגרמאי את אשרת השהיה בה נשא טרם מתן הצו להשמתו בחולות. בקשת המשיב לדחיה נוספת לגיבוש עמדתו – נדחתה, משסברתי, כאמור, כי אין מקום לדחיות נוספות בעתירה ומצופה היה שתוגש עמדה מנומקת ולא עוד בקשת דחיה.

העותר בעת"מ 46798-04-14, זראי גרמי קידנה (להלן - "זראי"), הינו נתין אריתריאה יליד 1984. זראי הסתנן לישראל ביום 29.7.08 וניתן לו רישיון ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, אשר הוארך מעת לעת. ביום 7.5.13 נישא זראי להיימנוט גברמדין אברהם, אזרחית שוודיה, ובעקבות הנישואין החל בהליכים לקבלת אשרה ותושבות בשוודיה. ביום 11.3.14 נערך לזראי תשאול בעקבותיו הוחלט להוציא לו הוראת שהיה לפיו עליו להתייצב במרכז 'חולות' עד ליום 13.4.14. ביום 24.4.14 דחה המשיב את בקשת זראי לבטל את הזימון ל'חולות'.

ביום 29.4.14 הגיש זראי עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז לביטול הוראת השהיה שניתנה לו ולחידוש אשרתו. בד בבד עם העתירה הוגשה בקשה לסעד ביניים. ביום 13.5.14 הועבר הדיון בעתירה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. ביום 22.5.14 הוריתי על עיכוב השמתו של זראי בחולות עד להכרעה בעתירה אך לא מצאתי להורות על חידוש אשרתו. לאחר הדיון בעתירה והשלמת הטיעון וטרם מתן פסק הדין, ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 8425/13 והוגשה בקשה מטעם זראי לבטל את ההחלטה להשמתו בחולות ולחדש את האשרה לאור הכרעת ביהמ"ש העליון. ביום 19.10.14 נעתרתי לבקשת המשיב ליתן לו ארכה לגיבוש עמדתו, תוך הוראה כי תינתן לזראי אשרה כפי שהיתה לו, טרם מתן ההחלטה להשמתו בחולות. ביום 10.12.14 דחיתי את בקשת המשיב למתן ארכה נוספת להגשת תגובתו, משסברתי, כאמור, כי אין מקום לדחיות נוספות בעתירה ומצופה היה שתוגש עמדה מנומקת ולא עוד בקשת דחיה

דין העתירות להתקבל לאור פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"צ 8425/13.