עת"מ 46695-08-15 א.א. בהא בע"מ נ' עירית סח'נין ואח'

ביום 25.8.15 הוגשה העתירה העיקרית על ידי המשיבה 1, לביטול החלטת המשיבה 3 על ביטול המכרז ולהכרזה על העותרת כזוכה במכרז, שבה הוכתרו המשיבות 2-3 כמשיבות ואילו המשיבות 4-5 הוכתרו כמשיבות פורמליות. ביחד עם העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים. הוחלט שלא ינתן צו במעמד צד אחד, וכי על העותרת להמציא את הבקשה וההחלטה על מועד הדיון למשיבים. כך עשתה העותרת.

למרות שהעותרת הכתירה את המשיבים 4-5 כמשיבות פורמליות, אין הן משיבות פורמליות, במובן זה שאינן צריכות להגיש כתב תשובה ואין להתחשב בדעתן. אין מעמד של משיב פורמלי בעתירה מינהלית. יש רק "משיב". המשיבים, כאמור בתקנה 6 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) הם "הרשות שנגד החלטתה מכוונת העתירה, כל רשות אחרת הנוגעת בדבר, וכן "כל מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה". אם צירפה העותרת את המשיבים 4-5 לעתירה, משמע סברה שהם עלולים להיפגע מקבלת העתירה.

בדיון בצו הביניים ביום 1.9.15, שאליו לא התייצבו המשיבות 4-5, הוחלט על מתן צו ביניים בהסכמה.

לאחר מתן צו הביניים, הגישו המשיבה 1 והמשיבות 2-3 הודעה על הסדר פשרה בעתירה העיקרית, לפיו תבוטל ההחלטה על ביטול המכרז, וועדת המכרזים תדון מחדש בהצעות, ומאחר שלא התבקש סעד אופרטיבי נגד המשיבות 4-5, העתירה נגדן תימחק ללא צו להוצאות. אישרתי את הסכם הפשרה כפסק דין בעתירה ביום 6.9.15.

המבקשת, שלא היתה צד לדיון בעתירה, הגישה בקשה לביטול פסק הדין, בטענה שהיה עליה להיות צד לדיון בעתירה, כמי שהשתתפה במכרז שבוטל, והגישה הצעה חדשה במסגרת המכרז החדש. משלא צורפה כצד, ולא נתנה הסכמתה להסכם הפשרה המבטל את ביטול המכרז, יש לבטל את פסק הדין ולדון מחדש בעתירה. המשיבה 1 התנגדה לבקשה, כמו גם המשיבות 2-3. המשיבה 4 תמכה בבקשה.

אין ספק, שהמבקשת היתה עלולה להיפגע מקבלת העתירה, כמי שהגישה הצעה במכרז המקורי, אף אם לא היתה יכולה לזכות במכרז המקורי. דווקא העובדה שהצעתה לא התקבלה במכרז המקורי, מחזקת את הענין שלה בכך שהמכרז המקורי יבוטל, ויפתח מכרז חדש שבו תהיה לה הזדמנות נוספת. כך אכן קרה, וביום 28.8.15 הגישה הצעתה במכרז החדש, לאחר ביטול המכרז המקורי. על כן, היה על העותרת, המשיבה 1, לצרפה כמשיבה לעתירה המקורית, ומשהתעלמה מכך שהיא עלולה להיפגע מקבלת העתירה, לא נהגה כראוי.

תוך כדי בירור הבקשה הסתבר לי שטעיתי כאשר אישרתי את פסק הדין ללא הסכמת המשיבות האחרות, שאכן היו צד לדיון. אמנם, הן לא ביקשו את ביטול פסק הדין, אך הן היו עשויות להפגע מקבלת העתירה, כמוכח מהעובדה שצירפו אותן לעתירה, ולכן היה צורך לקבל את הסכמתן לקבלת העתירה, לפני שאני מאשר את הסכם הפשרה כפסק דין.

מכל מקום, כאשר ההסכמה שאושרה היא הסכמה חלקית, בין חלק מהצדדים לעתירה וללא צד שהיה על העותרת לצרף כצד לעתירה, יש לבטל את פסק הדין שניתן בעתירה על יסוד הסכמה זו. אני מקבל איפוא את הבקשה, מבטל את פסק הדין שניתן ביום 6.9.15, וקובע דיון בעתירה (לא דיון מקדמי) ליום 3.12.15 שעה 9.00. אני מורה על צירוף המבקשת כמשיבה לעתירה. משיבים שלא הגישו כתב תשובה יגישו כתב תשובה עד יום 10.11.15.

להסיר ספק, ביטול פסק הדין מחזיר את הדיון בעתירה לשלב שלפני מתן פסק הדין, דהיינו לשלב שאחרי מתן צו הביניים שלא התבקש ביטולו. כלומר, צו הביניים שניתן ביום 1.9.15 ממשיך לחול.