עברני נ' עירית תל-אביב-יפו ואח'

1.בחודש נובמבר 2018 הגיש העותר עתירה מנהלית נגד המשיבים בעניין החלטת מנהל הארנונה מיום 23.5.18 לפיה ירשם העותר מחזיק במחסן ברחוב צביה לוביטקין 25 בתל אביב (להלן: "הנכס") ויושתו עליו חיובים רטרואקטיביים בגין חובות ארנונה וריביות החל מיום 1.1.2008. (סכום של כ- 836,194 ₪ נכון ליום הגשת העתירה).

2.אציין כבר עתה, כי הבעלים של הנכס מר יעקב עובדיה (להלן גם: "עובדיה") הגיש אף הוא עתירה מנהלית בעניין החיובים הרטרואקטיביים. עתירה שהתייחסה גם לנכס נשוא העתירה דנן (עע"מ 1032-05-16). בפסק דין שניתן בעתירתו נקבע כי יושתו חיובי ארנונה מיום 7.8.2011 בלבד.

ערעורים שהוגשו על פסק הדין (עע"מ 7007/18 ועע"מ 8142/18) נדחו ביום 1.6.2020.

בהתאם להחלטה בתיק שלפני מיום 2.5.2019 עוכבו ההליכים בעתירה עד להכרעת בית משפט העליון בערעורים שהוגשו בעניינו של עובדיה.

לאחר מכן עוכבו ההליכים בשל ערר שהגיש עובדיה לועדת הערר על קביעת מנהל הארנונה.

העותר דנן צורף כצד ג' לערר. החלטת ועדת הערר ניתנה ביום 2.11.2022.

קבעתי דיון בעתירה ליום 28.12.2022 וב"כ הצדדים התייחסו לנסיבות שהשתנו ממועד הגשת העתירה בשנת 2018 ועד כה.

להשלמת התמונה העובדתית אציין, כי עובדיה הגיש ערעור על החלטת ועדת הערר (עמ"נ 33437-12-22). הערעור נדון בפני ופסק דין בערעורו ניתן בזה במקביל לפסק דין בעתירה זו.

3.בעתירה נטען כי החל מיום 1.3.2009 ועד 15.4.2018 שכר העותר מעובדיה את הנכס. הנכס שימש כמחסן עבור "אטלנטיק יבוא ושיווק תיקים ומוצרי עור".

נטען כי הנכס הוא חלק ממתחם גדול המונה מספר נכסים שמצויים בבעלות עובדיה. בעל הנכס משכיר חלקים שונים במתחם לשוכרים שונים מבלי שקיימת חלוקה מסודרת של השטחים והנכסים במתחם לשוכרים שונים.

לטענת העותר, בהסכם השכירות נקבע כי "דמי השכירות כוללים את כל ההוצאות, לרבות ארנונה ומים באופן גלובלי...". כמו כן, העותר חתם בתחילת מועד השכירות על הסכם, בו נכתב במפורש כי כל ההוצאות, כולל ארנונה משולמות ע"י המשכיר.

העותר ציין כי מעולם לא הומצא לו העתק של ההסכם. העותר חתם על ההסכם תוך שאשתו ובנו של עובדיה הבטיחו לו כי יחתימו את עובדיה ויעבירו לו העתק.