עת"מ 45545-11-16

1.החלטה בבקשה למתן פטור מתשלום אגרה.

2.תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת כי "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". על המבקש פטור מתשלום אגרה להוכיח, אפוא, שני תנאים מצטברים – כי אין ביכולתו לשאת בתשלום האגרה וכי ההליך מגלה עילה.

3.אשר לשאלת יכולתם הכלכלית של המבקשים. מבקש 1 צרף בתמיכה לבקשתו תדפיס תנועות עו"ש של חשבונו לתקופה שמיום 27.10-15.11.2016 ממנו עולה כי יתרת חשבונו, נכון ליום 15.11.2016 הינה 1,452 ₪ בחובה. מבקש 2, למעט תצהירו, לא צרף כל אסמכתא לתמיכה בדבר מצבו הכלכלי והקושי בתשלום האגרה. במישור הראייתי, בפני, אפוא, תצהירים שאכבדם, אך משקלם הראייתי מוגבל, באשר לא נתמך האמור בהם באסמכתאות בהיקף ממשי. אף אוסיף שהם לאקוניים ביותר בתוכנם, לרבות ביחס למצב הכלכלי. בגבול שורת הדין אייחס לכך משקל מסוים, אך לא מעבר לכך.

4.אשר לקיומה של עילת תביעה – כפי שנפסק, "זהו תנאי שבמסגרתו בית המשפט בוחן האם עילת ההליך שהוגש אינה קלושה. מדובר ברף שאינו גבוה, ועניינו בבחינה לכאורית של העילה, כדי לוודא שאין מדובר בהליך חסר סיכוי ממש" (בשג"ץ 4934/14 ‏גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים, 21.7.2014)). ועדת טוהר הבחינות קבעה בהחלטתה מיום 19.9.2016 כי יש לפסול את מבחנם של המבקשים, תוך שצוין בנימוקי ההחלטה: "דו"ח המשגיח מציין כי הנבחן ועוד 3 נבחנים שיתפו פעולה בזמן המבחן". בנסיבות אלה, אין לומר שסיכויי הערעור נחזים להיות גבוהים מאד, ובתוך כך יצוין כי אף בקשתם של העותרים לקביעת מועד דיון דחוף בעתירה נדחתה בהחלטתו מיום 21.11.2016 של כבוד השופט שחם.

6.מן הצד האחד, יש לייחס משקל להערכתי שסיכויי העתירה גבוליים, אך מן הצד האחר, נכון אני לקבל את הטענה שהמצב הכלכלי מצדיק התחשבות. נוכח זאת, הבקשה לפטור מתשלום האגרה תידחה, אך במקביל, נכון אני להפחיתה ולהעמיד את שיעורה על הסך של 978 ₪ (מחצית).

7.תשלום האגרה תוך 14 יום.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ז, 08 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: