עת"מ 45436-11-14 אורון ואח' נ' ביטחוני ואח'

1.לפני עתירה מנהלית לפי חוק חופש המידע תשנ"ח – 1998 (להלן: "חוק חופש המידע" או "החוק") ולפיה התבקש בית משפט להורות למשיבים להעביר לעותרים "ולציבור בכללותו" מידע בנוגע לייצוא הביטחוני הישראלי לשטח יוגוסלביה לשעבר בתקופה הרלוונטית למלחמה בבוסניה.

בעתירה פורט המידע המבוקש המתייחס למסמכים ולמועדים החל משנת 1990 ועד שלהי 1996.

2.המידע המבוקש כולל בין היתר פרוטוקולים של דיונים שהתקיימו במשרד הביטחון, היתרים ורישיונות שנתן משרד הביטחון, מסמכים אשר נוגעים לייצוא הביטחוני של ישראל ו/או ישראלים לכל שטח יוגוסלביה לשעבר בין 9/12/1990, אז נבחר, סלובודן מילושביץ לנשיא סרביה ועד לחודש אוקטובר 1996 אז החליטה מועצת הביטחון להסיר את אמברגו הנשק על יוגוסלביה.

3.העותרים מייחסים לעתירה זו חשיבות רבה והדגישו, כי הם לא מייצגים רק את עצמם.

העותר, פרופ' אורון, חוקר מזה שנים רבות את יחסה של מדינת ישראל לרצח עם של עמים אחרים. ומדבריו בבית משפט ניכר, כי הוא מדבר מדם ליבו וכי הוא עוסק בנושא השואה עשרות שנים ומטרתו בעתירה זו היא לקבל מידע על מנת שיצליח להוכיח את השערתו ולפיה מדינת ישראל היתה מעורבת בסיוע ישיר למדינות אשר ביצעו טיהור אתני ורצח עם.

הוא הדגיש, כי מטרת העתירה לא רק לחשוף פשעי עבר (כך לדבריו), אלא מטרת העתירה היא גם למנוע מעשים דומים בהווה ובעתיד על ידי הגורמים הרלוונטיים במדינת ישראל. (גם בנוגע לפשעים נגד האנושות / רצח עם שמתבצעים כיום במדינות אחרות).

העותר, עו"ד מק, הוא עורך דין ופעיל חברתי, כך על פי האמור בעתירה, בתחום זכויות האדם ובנושא הגברת השקיפות והפיקוח הציבורי על סחר בנשק.

4.העותרים טענו, כי לאחר השקעת מאמצים יש בידי העותרים הוכחות מוצקות לכך שמדינת ישראל היתה בין המדינות שסיפקו ייצוא ביטחוני לשטח יוגוסלביה לשעבר בזמן המלחמה בבוסניה ובפרט לכוחות הסרביים ואין לעבור על פשע זה על החוק הבינלאומי ועל הדין הישראלי, לסדר היום.

הודגש, כי לא ניתן להבין איך מדינה שהוקמה על חורבות האפר וההרג של היהודים באירופה נתנה סיוע צבאי לגורמים המעורבים בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות וברצח עם.

לעתירה צירפו העותרים מסמכים על מנת להוכיח, כי בידיהם מידע על המעורבות הנטענת מטעם מדינת ישראל / ישראליים באישור גורמי המדינה השונים, וזאת באמצעות הייצוא הביטחוני.

5.המדינה דחתה את הבקשה לקבל את המידע על פי חופש המידע וזאת לאור הסייג הקבוע בסעיף 9 (א) (1) לחוק חופש המידע הקובע: