עת"מ 44822-02-15

בפני עתירה התוקפת את הוראת השהייה שהוצאה לעותר ביום 5.2.15 מכוח החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד - 1954 (להלן: "החוק"), כפי שתוקן בחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים לישראל (תקוני חקיקה והוראת שעה), התשע"ה- 2014 מיום 17.12.14 (להלן: "תיקון מספר 5"), לפיה על העותר להתייצב במרכז השהייה "חולות" עד ליום 23.2.15.

בד בבד עם הגשת העתירה דנן הגיש העותר בקשה לסעד ביניים וסעד ארעי. סעד ארעי ניתן ביום 19.2.15, לפיו הוקפאה הוראת השהייה עד למתן החלטה אחרת.

העותר הינו אזרח סודן יליד 1983, אשתו ושני ילדיו נמצאים בדרפור. העותר הסתנן לישראל בשנת 19.4.11.

טענות הצדדים

טענות העותר

לטענת העותר הגיע לישראל במטרה לקבל מקלט מדיני לאחר שברח מדרפור בשל המלחמה הקשה שמתרחשת שם.

עוד טען העותר, כי בסודן הותקף באכזריות, מספר פעמים, עקב היותו מחבל דרפור. בעקבות התקיפות הנ"ל העותר נותר עם בעיה בגבו ממנה סובל עד היום.

על פי הנטען בעתירה, העותר קיבל אשרות שהייה אשר התחדשו מעת לעת, מכוח ההגנה הקולקטיבית הניתנת לאזרחי סודן השוהים בישראל, זאת עד ליום שבו קיבל הוראת שהייה שהחליפה את האשרות המתחדשות אותן קיבל העותר משך שנים.

בעתירתו טען העותר טענות כנגד חוקתיות תיקון מספר 5 לחוק, אך לאור היות העתירה תלויה ועומדת בבג"ץ לא ביקש הכרעה בעניין זה.

לטענת העותר הקריטריונים שהמשיב קבע אינם סבירים שכן, אין בהם התחשבות במסתנן כמו העותר שהוא מבקש מקלט מדרפור.

בהינתן העובדה שיש בסך הכל כ- 3,000 מקומות במתקן "חולות" יש, לטענת העותר, "לברור בפינצטה" מתוך אוכלוסייה של כ- 50,000 מסתננים את המקרים המתאימים.

עוד טען העותר כי קיימות מדינות נוספות שאין לישראל יחסים דיפלומטיים איתן ומדינת ישראל מגרשת אליהן ועל כן, לטענתו, אין מדובר בקושי לגירוש נתין סודני מישראל אף שאין לישראל יחסים דיפלומטיים עם סודן.

בהשלמת טיעוניו התייחס המשיב למדינת גינאה קונקרי ולמדינת טוגו וטען כי נתיני מדינות אלה מורחקים מישראל באמצעות מדינות שלישיות.

טענות המשיב