עת"מ 44227-08-14 גארו ואח' נ' משרד הפנים

עניינה של עתירה זו בבקשת העותר לבטל את צו השהייה שהורה לעותרים להתייצב במתקן "חולות", וזאת בהתאם לצו שהייה שהוצא מכוח הוראת חוק למניעת הסתננות (עבירות שיפוט), התשי"ד – 1954. ביחד עם העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים.

למען הסדר יצוין כי צוי השהייה ניתנו בענינם של הועתרים כדלקמן:

העתר 1 - הצו ניתן ביום 7.8.14 והעתירה הוגשה ביום 31.8.14.

העותר 2 – הצו ניתן ביום 4.8.14 והתייצבות ביום 27.8.14.

העותר 3 – הצו ניתן ביום 31.7.14 והתייצבות ביום 25.8.14.

בטרם אתיחס לעתירה אצין כי על המשיב לבחון עניינו של כל עותר בנפרד ולתת החלטה בעניין של כל עותר בנפרד, כפי שגם נעשה בפועל. אין מקום לאחד עתירות. לא מדובר בעתירות קבוצתיות אלא בעתירה של כל עותר בהתאם לעניינו. בהתאם אני קובע שהעתירה הוגשה שלא כדין ודי בכך כדי שתימחק על הסף, בהתאם לסמכותו של בית המשפט על פי תקנה 7(2) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) התשס"א – 2000. בכפוף להבהרה זו, ותוך שבית המשפט מאפשר לב"כ העותרים לתקן את הפגם, אתיחס גם לגופם של דברים.

בכל הנוגע לבקשה לצו ביניים – העתירה הוגשה ביום בו אמור העותר 1 להתייצב במרכז חולות ולאחר חלוף המועד בו על העותרים 2-3 להתיצב. די בכך כדי שהבקשה לסעד הזמני תידחה על הסף. מעבר לאמור - לא מצאתי מקום ליתן צו ביניים.

העותרים אינם מצביעים על נתונים המחריגים אותם מהוראות החוק למניעת הסתננות, כפי שתוקן, ובהתאם לאמות המידה שנקבעו על פי החוק לשהיה במתקן חולות. בית המשפט מכיר את פסקי הדין אליהם מפנים העותרים ואולם גם פסקי דין והחלטות אחרות, הן של בתי משפט לעניינים מנהליים (לרבות בית משפט זה) והן של בית המשפט העליון בהקשר לבקשות לצו ביניים. בהתאם למכלול הפסיקה לא מצאתי כי מי מהעותרים מצביע על עילה להחריגו מהקריטריונים שנקבעו לעניין שהיה בחולות (בכפוף להכרעה בטענות בעניין החוקתיות של מתקן השהיה, טענות המצויות בפני בית המשפט בעליון שיתכן ויתן את פסק דינו קודם ליום 21/9/14). יוער לעניין זה כי העובדה שמי מהעותרים הגיש בקשת מקלט אינה רלונטית לעניין התיצבות במתקן חולות, על כל המשתמע מכך.

אשר על כן אני מורה כדלקמן:

הבקשה לצו ביניים נדחית ללא צורך בתשובת המשיב.