אשכנזי זלצמן בע"מ נ' הרשות לפיתוח הנגב ואח'

1.הרשות לפיתוח הנגב פרסמה הזמנה לציבור להציע הצעות להעסקת חברת פרסום / ייעוץ שיווקי ורכישת מדיה, במסגרת מכרז שמספרו 01/17. מספר חברות, ובהן העותרת והמשיבה 2, הגישו הצעותיהן למכרז. בסופם של הליכי המכרז, וועדת המכרזים מצאה כי הצעת המשיבה 2 קיבלה במרכיב האיכות 57 נקודות ובמרכיב המחיר 26.66 נקודות ובסה"כ 83.66 נקודות, ואילו העותרת קיבלה במרכיב האיכות 42.66 נקודות ובמרכיב המחיר 40 נקודות ובסה"כ 82.66 נקודות. בהתאם לכך נקבע כי המשיבה 2 היא הזוכה במכרז.

2.טענתה העיקרית של העותרת הינה, כי וועדת המכרזים טעתה בחישוב ניקוד הצעתה במרכיב האיכות, וכי החישוב הנכון מביא לכך שהניקוד הכללי של הצעתה עומד על 83.53 נקודות ואילו הניקוד הכללי של הצעת המשיבה 2 עומד על 83.33, ולכן יש להכריז על העותרת כזוכה במכרז.

3.העותרת טוענת, כי בהתאם לתנאי המכרז, ניקוד מרכיב האיכות של ההצעות מתבצע כך שההצעה בעלת הניקוד הגבוה ביותר מקבלת 40 נקודות וכל אחת מההצעות האחרות מקבלת ניקוד יחסי להצעה זו. הנוסחה לקביעת הניקוד של ההצעות האחרות הינה, מספר הנקודות שקיבלה ההצעה, חלקי מספר הנקודות שקיבלה ההצעה הטובה ביותר, כפול 40.

הצעת המשיבה 2 במרכיב האיכות קיבלה 39 נקודות והיא היתה הטובה ביותר. בהתאם לאמור, יש לזכותה ב- 40 נקודות. הצעת העותרת במרכיב האיכות קיבלה 34 נקודות. על כן, בהתאם לנוסחה המתוארת, יש לזכותה ב- 34.87 נקודות (34/39 כפול 40).

לטענת העותרת, יש להוסיף לניקוד שהיא והמשיבה 2 קיבלו במרכיב האיכות, את הניקוד שכל אחת מהן קיבלה בראיון - העותרת קיבלה 8.66 נקודות והמשיבה 2 קיבלה 16.66 נקודות – ולהוסיף לכל אחת מהן את הניקוד שקיבלה במרכיב המחיר - על פי אותה נוסחה, שההצעה הטובה ביותר מקבלת 40 נקודות וההצעות האחרות מקבלות ניקוד יחסי אליה. בהתאם לשקלול הניקוד כאמור, העותרת, שהצעתה הכספית היתה הזולה ביותר, קיבלה 40 נקודות והמשיבה 2 קיבלה ניקוד משוקלל של 26.66 נקודות.

על פי חישוב זה, הצעת העותרת מקבלת בסך הכל 83.53 נקודות ואילו הצעת המשיבה 2 מקבלת 83.33 נקודות, ועל כן, העותרת מבקשת להכריז עליה כזוכה במכרז.

4.המשיבה 1 אישרה כי נפלה טעות חישובית בניקוד מרכיב האיכות של הצעת העותרת וכי הניקוד המגיע לה במרכיב זה הוא כנטען על ידה, דהיינו, 34.87 נקודות. ואישרה, שמנקודת מבטה, על פי החישוב הנכון הצעת העותרת מקבלת ניקוד גבוה יותר מהצעת המשיבה 2. אולם היא טענה, שלמרות זאת היה מוצדק להכריז על המשיבה 2 כזוכה, משום שהפער בניקוד הכללי לטובת העותרת עומד על שברי נקודה והוא נובע מהניקוד הגבוה שהיא קיבלה במרכיב המחיר ביחס לניקוד שהמשיבה 2 קיבלה במרכיב זה, ומשום שהמשמעות הכספית של פער זה אינה גדולה, בעוד ניקוד האיכות של המשיבה 2 גבוה משמעותית מזה של העותרת.

5.להשלמת התמונה יצוין, כי לאחר ישיבת הדיון המקדמי בעתירה, וועדת המכרזים שבה ובחנה את הנתונים הנוגעים לענין והציעה מספר הצעות פשרה, המאפשרות לדעתה ניצול התכניות וההשקעה שכבר נעשו על ידי המשיבה 2, לצד מתן אפשרות לעותרת לבצע חלק משמעותי בעבודות המכרז.

המשיבות הסכימו להצעות אולם העותרת התנגדה להן.

6.הצעות העותרת והמשיבה 2 למכרז, הן ההצעות שקיבלו את הניקוד הגבוה ביותר מבין כלל ההצעות שהוגשו למכרז ועל כן אתייחס בהחלטה זו רק אליהן ולא להצעות האחרות שהוגשו למכרז.

7.עיון בתנאי המכרז ובניקוד הבסיסי שהצעות העותרת והמשיבה 2 קיבלו במרכיבי המכרז השונים, מלמד כי החישוב שביסוד טענתה המרכזית של העותרת וביסוד עמדת המשיבה 1, שגוי, וכי גם לאחר תיקון הניקוד של הצעת העותרת במרכיב האיכות, עדיין, הניקוד הכולל המגיע להצעת המשיבה 2 גבוה מהניקוד הכולל המגיע להצעת העותרת.

8.אקדים ואומר שהטעות בחישוב נעוצה בכך שעל פי תנאי המכרז, המשקל של מרכיב האיכות אינו זהה למשקל מרכיב המחיר. משקלו של הראשון בציון הסופי הינו 60% ואילו משקלו של האחרון בציון הסופי הוא 40%. ממילא, חיבור הניקוד הבסיסי של חלק מהמרכיבים מבלי לבצע שקלול הניקוד – כפי שעשו המשיבה 1 והעותרת - איננו משקף את הציון הסופי הנכון.

9.בשל חשיבות הדברים, אביא את ההוראות הרלוונטיות של המכרז כלשונם (ההדגשות להלן, במקור) -

"סעיף 6 – התהליך לבחירת הזוכה.

הרשות תבחן רק גופים העומדים בתנאי הסף.

בשלב הראשון – תיבחן את איכות ההצעות. (40 נקודות)

שלב שני- ראיון. (20 נקודות)

שלב א' ושלב ב' הינם חלק מדירוג האיכות של ההצעות (משקל חלק זה 60%) ציון מקסימאלי לעניין אמת מידה זו הוא 60 נקודות (מתוך 100)