עת"מ 43570-07-15

העותרת הגישה "עתירה דחופה לקבלת צו לחידוש רישיון נהיגה" לרכב מס' 37-706-61 (להלן: "הרכב").

הרכב רשום במשרד הרישוי על שם בעלה המנוח של העותרת, אילן ממן ז"ל (להלן: "המנוח") ורובצים עליו שיעבוד ועיקולים לטובת נושים שונים.

העותרת עצמה הוכרזה פושטת רגל ביום 19.2.14 בתיק פש"ר 20277-02-13.

העותרת מבקשת בעתירה כי המשיב יאפשר לה לחדש את רישיון הרכב , תוך שמירת העיקולים הרובצים עליו ולבצע את כל הדרוש לביצוע הטסט השנתי.

העותרת טענה כי היא הוכרזה כפושטת רגל עקב חובות שיצר בעלה המנוח בחשבונותיהם המשותפים. לה ולמנוח 2 ילידים משותפים הסובלים מאוטיזם קשה שהועברו להשגחה בפנימיה, והיא זקוקה לרכב על מנת לבקר את ילדיה. עוד טענה כי גם בעבר הנפיק לה המשיב רישיון רכב כמבוקש בבקשה.

קבעתי דיון דחוף בעתירה. בדיון הודיע ב"כ המשיב כי לפי הנהלים אי אפשר להעביר את הרכב מבחן שנתי ולחדש את רישיון הנהיגה שלו כאשר טרם הוסדרה העברת הבעלות ברכב ליורשי הבעלים הרשום. לטענתו, מאז פטירת המנוח והוצאת צו הירושה חלפו כבר 3 שנים אך העותרת לא הסדירה את העברת הבעלות ברכב על שמה, ואין כל הצדקה לסטות מהנוהל הקובע בענין.

ב"כ המשיב טען גם כי העתירה הוגשה יום לפני מועד פקיעת תוקפו של רישיון הרכב (31.7.15) באופן שהעותרת מונעת מהרשות להפעיל שיקול דעת ומבקשת כי בית המשפט יבוא במקום הרשות ויפעיל במקומה את שיקול הדעת, וכי היה על העותרת להגיש בקשה מתאימה למשיב, על מנת שישקול האם יש מקום לסטות מהנוהל המחייב.

בהחלטה מיום 30.7.15 קבעתי כי על העותרת להגיש בקשה מתאימה למשיב , אשר יבחן אותה ויתן תשובתו תוך 7 ימים.

בקשתה של העותרת נדחתה במכתב המשיב מיום 5.8.15 . המשיב טען כי לפנים משורת הדין, ובהתאם לצו בית המשפט, הונפק לעותרת חידוש רישיון לשנים 2012,2013 ו- 2014 אך אין מקום להמשיך בדרך זו מאחר והדבר מנוגד לתקנות התעבורה, ויש במתן החידוש כדי להטעות בכל הקשור לרשויות האכיפה. כן טען כי חובות המנוח וסטטוס העותרת כפושטת רגל אינם רלבנטיים לענין הסדרת רישיון הרכב וכי לא יתכן כי רישום הבעלות ברכב לא יוסדר כנדרש בחוק מהסיבה שקיים חשש להטלת עיקולים או למימוש הרכב על ידי הנושים.