עת"מ 4344-04-16 פלד ואח' נ' עירית תל-אביב-יפו ואח'

לפניי בקשה למתן פטור מאגרה במסגרת עתירה מנהלית שהגישו המבקשים כנגד חיובם בארנונה והפעלת הליכי גביה כנגדם, וזאת ביחס לנכס הרשום על שמם והמצוי בכתובת ראשית חכמה 16 בתל אביב גוש 6972 חלקה 308 (להלן: "הנכס").

טענות הצדדים

ביום 4.4.16 הגישו המבקשים בקשה לפטור מתשלום אגרה בה טענו כי בשל גילם המבוגר והכנסתם הנמוכה אין ביכולתם לשלם את אגרת בית המשפט הנדרשת. בהמשך, בימים 5.4.16 ו-19.4.16 קבעתי כי על המבקשים להמציא מסמכים המעידים על מצבם הכלכלי ואלה צורפו על ידם, ביום 1.5.2016. במסגרת התגובה פירטו את טענותיהם בדבר העדר סמכותה של העירייה לפעול לגביית החוב הנטען בשל שאינם מחזיקים בדירה. כמו כן בעתירתם הם טוענים כי העירייה חרגה מההוראות הקבועות בסעיפים 306 ו- 307 לפקודת העיריות [נוסח חדש] העוסקים באופן המצאת ההודעה על חיוב ארנונה.

ביום 15.5.16 הוגשה תגובת המשיבה במסגרתה התנגדה לבקשה לפטור מתשלום האגרה.

לטענת המשיבה המבקשים לא הוכיחו כי מצבם הכלכלי אינו מאפשר את תשלום האגרה. זאת היות והמבקשים לא צרפו תדפיסי חשבון בנק רציפים לששת החודשים האחרונים, לא צורף תצהיר מטעם המבקשת 2 על שמה רשום הנכס בפועל, קיימת סתירה בהצהרותיהם לגבי היותה מועסקת, שכן בתלושי השכר של המבקש 1 נכתב כי המבקשת 2 עובדת ואילו בתצהיר נכתב כי היא אינה עובדת ואינה מקבלת הכנסה כלשהי, לא צורפו מסמכים המעידים על תקבולים מכספי הירושה, ולא פורטו האם בבעלות המשיבים נכסים נוספים או מהם הסכומים שנתקבלו עבור הנכסים שמכרו. לא זו אף זו, לטענת המשיבה התמונה המצטיירת מהמסמכים שצורפו מגלה כי לחשבונם מופקדים מזומנים ושקים שלא פורט מקורם, וכן כי מחשבונם נמשכים שקים באופן עקבי ונפרעים תשלומי הלוואות בסכומים גבוהים. לעמדתה, כל אלו מעידים על איתנות כלכלית המאפשרת תשלום אגרה.

לעניין סיכויי העתירה, טוענת המשיבה כי הינם נמוכים ואינם מצדיקים מתן פטור מאגרה. לדידה, המבחן על פיו נקבע כי המבקשת 2 הינה המחזיקה בנכס ביחס לכל התקופות הרלוונטיות הינו מבחן הזיקה הפונקציונלית הנהוג במצבים אלו ועל כן לא קיים פגם בהחלטה. ועוד, ביחס לחלק מהתקופות הוגש ערר על ידי המבקשת, אשר נדחה ועליו לא הוגש ערעור.

בתשובתם המבקשים הגיבו לטענות שהועלו כנגדם לעניין העדר יכולתם הכלכלית, לעניין ההלוואה שניטלה מסבירים כי זו ניטלה בשל הליכי ההוצאה לפועל, בגינם נאלצו לפנות את הדירה ולרכוש בית אחר, וכן הם מסבירים כי לענייני כספי הירושה מתקיימת חלוקה פנימית בין האחים שאינה מתועדת במסמכים, ומוסיפים כי אינם יכולים להיתמך בילדיהם המתמודדים עם בעיות כלכליות בעצמם.

באשר לסיכויי העתירה טענו המבקשים כי הינם גבוהים. לטענתם, מתנהל הליך בבית משפט לתביעות קטנות ובו תובע השוכר הרשום בנכס בתקופות הרלוונטיות מהמבקשים לשלם את סכומי הארנונה והמים בגינם הוא קיבל התראות לתשלום. לעמדתם פועלת המשיבה בכמה מסלולים לגבייה כפולה של אותו החוב, וכך מתחזקות טענותיהם לפסול במעשיה של המשיבה.

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובה והתשובה לתגובה, אני סבור כי דין הבקשה להידחות ואין לפטור את המבקשים מתשלום האגרה.

בקשה לפטור מאגרה נבחנת על פי התקיימותם של שני תנאים מצטברים: המבקש אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה וההליך שהגיש מגלה עילה (סעיף 14(ג) לתקנות האגרות; בשג"צ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם בנבו, 21.07.2014)).