עת"מ 43056-04-16 חוג'יראת נ' משרד התחבורה/אגף הרישוי

1.לפניי עתירה מנהלית, במסגרתה מבוקש להורות למשיב להנפיק לעותר רישיון נהיגה, מבלי שיידרש לעבור מבחן נהיגה, עיוני או מעשי.

2.המשיב סירב לבקשתו של העותר, מחמת הגבלות שהוטלו על רישיון הנהיגה של העותר בלשכת ההוצאה לפועל, אשר הוסרו לאחר עבור למעלה משנה.

אין חולק, שכל תיקי ההוצל"פ נגדו, נסגרו לפני למעלה משנה וכל הליכי ההוצל"פ נגד העותר בוטלו.

העותר טוען שהוא כלל לא ידע על הטלת הגבלות, כאמור וכי הדבר נודע לו רק לאחר שתוקף רישיון הנהיגה שהיה ברשותו פג ביום 19.4.16 והוא לא קיבל רישיון חדש. רק משפנה למשיב התברר לו, כי בשל הגבלות שהוטלו עליו בהוצל"פ, הוא לא יוכל לקבל רישיון, אלא לאחר שיעבור מבחן עיוני ומעשי.

לטענתו, כלל לא בוצעה לו המצאה של ההגבלות על רישיונו ולא נמסרה לו הודעה על כוונה להטילן, בטרם הוטלו ולכן הן בטלות מעיקרן.

3.העותר טוען, כי מאחר שהוא לא ידע על ההגבלות, הוא נהג בכל התקופה עד לחודש אפריל 2016 וכי "בכל הביקורות שהיו מטעם משטרת ישראל, מעולם לא הוטל כל דופי ברישיון הנהיגה שלו ומסמכיו נמצאו תמיד תקינים". העותר מציין, כי לאור כך שהוא נהג כל העת, לא מתקיים הטעם לדרישה כי יעבור מבחנים, שכן דרישה זו נחוצה רק כלפי מי שלא נהג במשך שנה ולא כלפי מי שנוהג כדבר שבשגרה.

בנוסף נטען, כי למשיב שיקול דעת אם לחדש את רישיון הנהיגה, אך המשיב אינו מקיים דיון יסודי בפניות הציבור אליו, אלא מסרב לכל הפניות, בניגוד להלכה הפסוקה. נטען, כי בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, על המשיב להפעיל שיקול דעת זה ולבטל את דרישתו.

4.המשיב טוען, כי ביום 5.10.10 הוטלה הגבלה על רישיונו של העותר וכי היא הוסרה רק ביום 27.5.15, לאחר שחלפו יותר משלוש שנים מהיום בו הוטלה.

לתשובת המשיב צורפה החלטה שניתנה על ידי כבוד רשם ההוצל"פ, רביע ג'באלי, מיום 8.8.10, לפיה הוטלה על רישיונו של העותר הגבלת רישיון נהיגה (נספח ב' לתשובה), לפי בקשת הזוכה מיום 4.8.10.