עת"מ 42761-06-13 לונה קחלון נ' משרד הבינוי והשיכון

, ולפיה עניינם של העותרים יוחזר לדיון נוסף בוועדה העליונה, אשר תתייחס למכלול הראיות שיוגשו לעיונה, ובכללן התיק הרפואי (עת"מ 10605-11-11 קחלון נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון (10.10.12)).

15.בעקבות פסק-הדין הוגשו לוועדה מסמכי התיק הרפואי, כמו-גם אישורי לימודים לגבי עותרים 2 ו-3 – מבית-הספר היסודי "פרדס", הממוקם בסמוך לדירה, בשכונת רמת אשכול; ומחטיבת הביניים "אור תורה סיטון", בשכונת רמות, שאליה משובצים בוגרי בית-הספר היסודי "פרדס" (להלן – אישורי הלימודים). בהקשר זה ציינה העותרת, בתצהיר שצרפה מטעמה במסגרת העתירה דנן, כי מבדיקה שערכה גילתה שבבתי הספר האמורים אין רישומים נוספים לגבי כתובת מגוריהם של העותרים בתקופה הרלבנטית.

16.ביום 29.5.2013 קיבלה הוועדה העליונה החלטה נוספת, לדחות את בקשתה האחרונה של העותרת; והיא ההחלטה העומדת בלב עתירה זו. בהחלטה צוין פעם נוספת, כי מרשם האוכלוסין מלמד על שינוי כתובתה של העותרת רק בשנת 1997, וכי דו"חות ביקורי המעגל מלמדים שהדיירת החוזית התגוררה בדירה רק עם אחיה של העותרת, אברהם, אך לא עם העותרת. בנוסף צוין, כי הדיירת החוזית קיבלה הנחה מקסימלית בתשלום השכירות כיחידה נתמכת שגרה בגפה ללא מלווים. בצד זאת, התייחסה הוועדה בהחלטתה לראיות שהגישה העותרת. בכל הנוגע לתצהירי השכנים וכן לתצהירו של מר רפאל קחלון, גיסה של העותרת, קבעה הוועדה כי אלו נערכו בשנת 2007, כעשר שנים לאחר פטירתה של הדיירת החוזית, זאת לעומת דו"חות ביקורי המעגל – אשר משקפים מידע שנתקבל בזמן אמת, ונערכו בעת הרלבנטית. לגבי אישורי הלימודים ציינה הוועדה, כי לא מופיעה בהם כתובת המגורים של העותרים. בהתייחס לתיק הרפואי נקבע, כי עדכון הכתובת בקופת החולים אמנם נעשה למעלה משלוש שנים לפני שנפטרה הדיירת החוזית, אולם אין בכך להוכיח מגורים בדירה עם המנוחה בתקופה האמורה; כי קבלת הטיפול הרפואי בסניף קופת החולים אינה מעידה בהכרח על מגורים בפועל בדירה, שכן המרפאה הנ"ל משרתת בתי דירות רבים; וכי ממילא אין במסמכים האמורים רישום לגבי השנים 1997-1995, שבהן נערכו דו"חות ביקורי המעגל. בצד זאת חזרה וציינה הוועדה העליונה, כי העותרת אינה זכאית בעצמה לדיור הציבורי – אשר מוקנה לבעלי שלושה ילדים לפחות מתחת לגיל 21 הנתמכים על "קצבת קיום" של ביטוח לאומי – שכן היא יחידנית, המשתכרת בסכום חודשי של 19,410 ₪, ואינה מתקיימת מ"קצבת קיום"; כי הדירה מונה שלושה חדרים, ומתאימה למשפחה בת חמש או שש נפשות; וכי לאחר בחינת מכלול הראיות, שבכללה הוועדה "נתנה משקל רב יותר לבדיקות ולמסמכים שנערכו בזמן אמת מול מסמכים שנערכו עשור לאחר פטירת האם" – לא נמצא מקום לחרוג מהכללים ולהעדיף את העותרת על-פני משפחות שבקשותיהן לדיור ציבורי אושרו, אשר ממתינות להקצאת דירה עבורן. לאור כל האמור הובהר: "הוועדה החליטה, לאחר שקילת הראיות השונות והנסיבות, לדחות הבקשה ולקבוע כי המבקשת לא התגוררה עם הדיירת החוזית טרם פטירתה, ואין היא זכאית להחשב "דיירת ממשיכה" ".

לנוכח האמור, הוגשה העתירה דנן, השלישית במספר.

טענות הצדדים

17.העותרת טוענת, כי היא עומדת בתנאים לקבלת מעמד של "דייר ממשיך", כפי שעולה מהראיות הרבות שהציגה, ובכללם – תצהירי השכנים, מסמך חתימות השכנים, תצהירים של אחיה וגיסה, התיק הרפואי של ילדיה מהמרפאה הסמוכה לדירה וכן אישורי לימודים מבתי הספר בשכונה זו. לדידה, החלטתה של הוועדה העליונה בעניינה הִנה בלתי סבירה, הואיל והוועדה בחרה לאמץ רק את תוכנם של דו"חות ביקורי המעגל ומרשם האוכלוסין ולהעניק להם משקל מוגבר; זאת, חרף הראיות המינהליות הרבות שהוצגו, אשר יש בהן כדי להפחית באופן משמעותי ממשקלם של דו"חות ביקורי המעגל האמורים, ועל-אף פגמים שנפלו בדו"חות, שבעטיים לא ניתן להסתמך עליהם. בהקשר זה מציינת העותרת, כי לא הוצג דו"ח ביקור המעגל משנת 1994; כי לא ניתנה כל התייחסות לכך שביקורי המעגל נערכו בשעות היום, שבהן שהתה העותרת בעבודתה, וילדיה היו בבית-הספר; כי אין משמעות לחתימתה של המנוחה על הדו"חות, הואיל והיא לא ידעה קרוא וכתוב בעברית; כי בשני הדו"חות שהוצגו מצוין שבדירה התגוררו שני מבוגרים וילד, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם יתר הפרטים בדו"ח; וכי בדו"ח הראשון, מיום 27.3.1995, צוין שאין איש בבית – אולם חרף זאת מופיעה עליו חתימתה של המנוחה. העותרת מוסיפה, כי בעת בחינת הראיות המינהלית אין כל יתרון לדו"חות ביקורי המעגל או לרישום בתעודת הזהות על פני הראיות שהוצגו מטעמה – אשר אף הן נערכו בזמן אמת. כמו-כן גורסת העותרת, כי ההחלטה אף נסמכה על שיקולים שאינם רלבנטיים, שכן בשאלת קיום תנאי ההגדרה של "דייר ממשיך" אין כל חשיבות לשאלת זכאותה העצמאית של העותרת למעמד בדיור הציבורי או לעובדה שמשפחות רבות נוספות שנמצאו זכאיות לדיור ציבורי – ממתינות לדירה נושא העתירה. בנוסף טוענת העותרת, כי המשיב השתהה באופן בלתי סביר בטיפול בעניינה, אשר יצר מצג לפיו היא זכאית להמשיך ולהתגורר בדירה כ"דיירת ממשיכה"; ובענייננו השיהוי מונע מהמשיב לבטל את זכותם של העותרים להתגורר בדירה – על דרך ההיקש מביטול החלטות של רשות מינהלית בדבר פסילת רישיון נהיגה עקב שיהוי. העותרת מוסיפה וטוענת, כי הוועדה אף לא נימקה את ההחלטה כדין, ובכלל זה לא הבהירה על מה מתבססת ההנחה לפיה יכול שהעותרים התגוררו בדירה אחרת הסמוכה לדירה נושא העתירה.

18.המשיב טוען, כי לא נפל כל פגם בהחלטתה של הוועדה העליונה, אשר נימקה את טעמיה שלא להכיר בעותרת כ"דיירת ממשיכה", ואין כל עילה להתערב בהחלטה. הוא מדגיש, כי אין כל פסול בהסתמכות הוועדה על דו"חות ביקורי המעגל ורישום כתובות במשרד הפנים, גם אל מול תצהירי שכנים; מה-גם שלא נפלו פגמים בדו"חות הנ"ל, ולא ברורה טענתה של העותרת לפיה עולה מהדו"חות שבדירה התגוררו שלושה אנשים (שני מבוגרים וילד). המשיב מדגיש, כי הוועדה בחנה את כלל הראיות שהוגשו לה, והגיעה למסקנה שאין בהן כדי להעיד על כך שהעותרת התגוררה בדירה עם אִמה המנוחה שלוש שנים לפני שנפטרה; וכי הואיל ומשאב הדירות הציבוריות הִנו מצומצם, וכן לנוכח היקף ציבור הממתינים לדירות בדיור הציבורי – נבחנים תנאי הזכאות בדווקנות לפי הקריטריונים הקבועים לכך, ובענייננו אין טעם של ממש לפגוע בעקרונות הצדק והשוויון להעדיף את העותרת על-פני זכאים אחרים.

דיון והכרעה

19.לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שדין העתירה להתקבל.

כאמור, בהחלטתה נתנה הוועדה העליונה משקל רב לדו"חות ביקורי המעגל שנערכו בדירה, אשר צוין בהם כי רק אחיה של העותרת, אברהם, התגורר בדירה עם אִמו, הדיירת החוזית; וכן לרישום כתובת המגורים של העותרת במרשם האוכלוסין. אמנם, אין מניעה כי הוועדה העליונה תסתמך בהחלטותיה על האמור בדו"חות ביקורי המעגל (ראו והשוו: עע"מ 2827/07 רחל חיות נ' משרד הבינוי והשיכון (23.11.08); ועת"מ (י-ם) 35135-05-10 יעקב לויה נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון (16.11.10)); ובפסיקת בתי-המשפט המינהליים אף נקבע, כי דו"חות ביקורי המעגל מהווים ראייה מרכזית בנוגע להחלטות בעניין זה, ויש להעניק להם "משקל עודף" (ראו למשל: עת"מ (חי') 37146-05-13 יצחק מלפוף נ' משרד הבינוי והשיכון (20.5.14); עת"מ (ת"א) 23650-07-12 אברהם בן שמואל נ' מדינת ישראל – משרד השיכון (23.4.13); ועת"מ (חי) 11500-04-09 גזל יוסף סלח נ' משרד הבינוי והשיכון/המשרד הראשי (2.11.09)).

אולם, דו"חות ביקורי המעגל אינם בהכרח חזות הכל. כך למשל, יכול שיפלו פגמים בדו"חות או באופן עריכתם, ויכול אף שתוגשנה למשיב ראיות מינהליות אחרות; ובאלו יהא כדי להפחית ממשקלם של הדו"חות בעת הפעלת שיקול הדעת המינהלי (ראו והשוו: עע"מ 823/12 בעניין קליסה לעיל, בפסקאות 24-23; עע"מ 5017/12 פריחה אמזלג נ' עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (29.1.13), בפסקה 12 לדעת המיעוט של כב' השופטת ד' ברק-ארז); עע"מ 2827/07 רחל חיות נ' משרד הבינוי והשיכון (23.11.08), בפסקאות כ"ט (14) וכ"ט (15); ועת"מ (י-ם) 2164/07 כהן יהודה נ' משרד הבינוי והשיכון (22.8.06)). בדומה, הרישומים במרשם האוכלוסין מהווים אמנם ראייה לאמיתות פרטי הרישום, אולם ראייה לכאורה בלבד, שניתן להפריכה (עע"מ 2851/13 בעניין סויסה, לעיל).