עת"מ 42376-02-15 ריזקאללה נ' עיריית חיפה

1. העותרים, אב ובתו, הגישו עתירה לביטול חוב ארנונה הרובץ על שמם , הואיל ואינם המחזיקים או המשתמשים בנכסים העסקיים המצויים ברח' *** בחיפה.

2. עובדות הרקע

2.1 העותר ציין בעתירתו 6 נכסים עסקיים בגינם קיימים חובות ארנונה . צויינו המספרים הפיזיים, ללא פירוט. מתשובת העיריה עולה הפירוט כדלקמן :

א. נכס 1125060 ,רח' ****/3 - העותרת 2 רשומה בספרי העיריה כמחזיקת הנכס מיום 1.9.99 ועד ליום 1.12.03. סה"כ החוב נכון ליום 6.5.15 עומד על סך של 471,232 ₪.

ב. נכס 1125063 , רח' ****/2 - המחזיק בנכס הרשום בספרי העיריההוא אדם בשם ריזקאלה חנא חנן , מיום 1.8.13 ועד 1.4.14. סה"כ חוב ארנונה על שם ריזקאלה חנא חנן הוא 28,565 ₪. נכס זה איננו רלוונטי לכן לעתירה.

ג. נכס 2002605 רח' ****/15 ונכס 2008439 רח' ****/15, החשבונות בגינם אוחדו. הנכסים רשום בספרי העיריה בחזקת העותר 1 מיום 1.5.99 ועד 1.11.11. סה" חוב ארנונה הוא 728,282 ₪.

ד. נכס 2011872 רח' ****/3 –נטען הנכס רשום בספרי העיריה בחזקת העותר 1 מיום 1.9.04 ועד 1.4.14. חוב הארנונה עומד על סך של 148,021 ₪. מדפי העיריה שצורפו זיהיתי רישום על שם העותר מיום 31.12.12 1.4.14 לא צורפו דפי תקופה קודמת.

ה. נכס 2020494 - רח' ****/15 – העותר רשום בספרי העיריה כמחזיק מיום 1.11.10 ועד 1.8.12. חוה הארנונה בסך 109,256 ₪.

2.2 לגב נכס 1125060 הגישה העותרת 2 תביעה בה"פ 53626-09-12 כנגד העותר 1 והמשיבה על מנת שבית המשפט יצהיר כי החוב הוא חוב של העותר מס' 1. הוסכם כי המשיבה תמחק מהעתירה וניתן פסק דין כנגד העותר 1, שלא התייצב, על אף שזומן כדין. העותרים לא חשפו קיומה של עתירה זו במסגרת העתירה הנוכחית שהגישו. מכל מקום ברור שהסכמות כאלו ואחרות בין האב ובתו, אינן מחייבות את העיריה.

2.3 לעותרים ניתנה שהות להגיע להסכמה עם העיריה לגבי ביצוע תשלומי ארנונה, אך לא התגבשה הסכמה כלשהי ולא שולמו תשלומי ארנונה.

3. כבר כאן אציין כי יתכן ונכון היה לסלק את העתירה על הסף בהעדר עילה להתערבות - שכן שתי טענות מרכזיות בעתירה –האחת כי העותר איננו המחזיק בנכסים. השניה כי עברה תקופת ההתיישנות או שחל שיהוי ניכר בהליכי הגביה המצדיקים את בטלותם. מעבר לטענה הסתמית הגורפת אין כל פרט בעתירה עצמה. אין פירוט בגוף העתירה לגבי מיקום הנכסים, העובדה שכולם נמצאים בבנין אחד , מדוע העותר טוען שאיננו מחזיק בנכסים, ועל בסיס מה. לא הובאו או הוצגו כל חוזי שכירות למעט תוספת לחוזה שכירות מיום 6.10.99 שממכתב נלווה עולה כי מדובר בנכס פיזי שאיננו נשוא עתירה זו. גם העותרת 2 לא הראתה מכח מה על העיריה להכיר בכך שאיננה מחזיקה בנכס 1125060. על פי ס'ק 7 (א) (2) לתקנות בתי משפט מנהליים (סדרי הדין) התשס"א 2000 ניתן היה כבר בשלב הראשוני לסלק את העתירה על הסף, שכן על פניה אינה מגלה עילה להתערבות בית משפט. חוץ מאמירות כלליות כפי שציינתי אין כל פרט עובדתי רלוונטי המתייחס לעתירה גופה, שיש בו ללמד ולו לכאורה על הזכות לקבלת הסעד המבוקש.

ב"כ העיריה פרט בתשובתו נתונים חסרים, ולכן מצאתי לנכון לדון בעתירה.

4. טענות הצדדים

4.1 העותרים טוענים כי "בחלק מהשנים" 2003-2008 לא החזיקו בנכס. עוד נטען כי החוב נגוע בהתיישנות ובשיהוי, שכן במהלך שנים רבות העיריה ויתרה על זכותה להגיש תביעה או לנקוט בהליכי גביה. נטען כי הנחיות היועמ"ש מגבילות את נקיטת הליכי הגביה מצד הרשות לתקופה של עד שלוש שנים ממועד היווצרות החיוב ומשלוח מכתב הדרישה הראשון. אין פרטים.