עת"מ 41480-10-15

לפני בקשה לפטור מאגרה שהוגשה ביום 21.10.15. תגובה לבקשה הוגשה לביהמ"ש ביום 10.11.15.

לאחר שביהמ"ש עיין בבקשה ובתגובה, אני מוצא לנכון לדחותה.

כאמור הבקשה הוגשה ביום 21.10.15 כאשר ההחלטה בדבר הפנייתו של המבקש למתקן שהייה קובעת, כי השהייה במתקן יחל ביום 4.11.15. המבקש בבקשתו מציין כי איננו עובד בשל הצורך לשהות במתקן השהייה, אולם בבקשתו למתן צו מניעה טען כך:

בנוסף לכך, גם בתגובתו האחרונה לבקשה לסילוק ע הסף טען שהוא עובד בת"א (סעיף 2 בתגובתו).

מהאמור לעיל עולה, כי המבקש עבד לפחות עד למועד הגשת הבקשה עבד במקום עבודה מסודר והוא זה אשר מפרנס את משפחתו הסמוכה על שולחנו, ואולי עובד גם היום לאור צו המניעה הזמני שניתן על ידי בימ"ש. המבקש לא פרט היכן עבד או עובד, מה היו הכנסותיו ב-6 חודשים בטרם הגשת הבקשה, לא צרף תלושי שכר ולא צרף דפי חשבון בנק לאותה תקופה והאם צבר חסכונות.

לצורך קבלת פטור מאגרה יש להביא בפני ביהמ"ש תמונה מלאה והנטל מוטל על מבקש הפטור ודבר זה לא נעשה במקרה דנן.

נקבע פסיקה לא אחת, והדבר קיבל חיזוק נוסף ביום 8.11.15 ע"י ביהמ"ש העליון, כי בעל דין המבקש פטור מאגרה צריך להוכיח כי יכולתו הכלכלית אינה מאפשרת לו לשאת בתשלום אגרת בימ"ש. העובדה כי המבקש לא צרף תלושי שכר ממקום עבודתו שהוגדר על ידו "כמסודר" ותדפיסי חשבון בנק עומדת לחובתו. כמו כן נקבע כי יכולתו של המבקש לעמוד בתשלום שכ"ט של עו"ד פרטי מעידה גם היא על יכולת כלכלית סבירה לגייס כסף (ראה רע"א 4418/15 בן לולו נ' גבאי (פורסם במאגרים, ניתן ביום 8.11.15).

העובדה כי המבקש העלים בבקשה לפטור מאגרה את העובדה שעבד עד לאחרונה פועלת גם היא לחובתו.

די באמור כדי לקבוע כי המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו כדי לדחות את הבקשה.

האגרה תשלום בתוך 14 יום מהמצאת החלטה זו.

להודיע.