עת"מ 40795-05-14 לפשוב פיליפנקו ואח' נ' משרד הפנים
|
עת"מ בית המשפט המחוזי בחיפה |
40795-05-14
15.8.2014 |
|
בפני השופט: רון שפירא |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
עותרים: 1. נינה לפשוב פיליפנקו 2. ליאוניד לפשוב |
משיב: משרד הפנים |
| פסק דין | |
לאחר מספר אורכות ובהמשך להחלטות קודמות הגיש ב"כ העותרים את תגובתו. לאחר עיון בתגובה שהוגשה ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 7(2) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים התשס"א – 2000 החלטתי להורות על דחית העתירה על הסף.
הטעם הראשון לדחית העתירה הוא העדר סמכות מקומית. העתירה מופנית כנגד החלטה שהתקבלה במטה רשות האוכלוסין בירושלים. תקנה 2(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א - 2000 קובעת כדלקמן:
"עתירה מינהלית (להלן - עתירה) תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה החלטה של רשות אשר נגדה מוגשת העתירה, ובהחלטה בענין מקרקעין - לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין."
תכליתה של תקנה זו: "ליצור ודאות בקרב ציבור המתדיינים לאיזה מבתי המשפט עליהם לפנות" (אליעד שרגא, רועי שחר המשפט המינהלי כרך שישי - סדרי הדין והראיות בבתי המשפט לעניינים מינהליים 131 (2011); ראו גם עת"מ (י-ם) 1250/09 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' מועצה המקומית קציר חריש, ניתן ביום 2.7.2009; עת"מ (מנהליים נצ') 59920-03-11 מדינת ישראל נ' דורון חזיזה, ניתן ביום 2.5.2011).
אשר על כן ובשים לב לתקנה הנ"ל, אני קובע כי מאחר ומדובר בעתירה המופנית כנגד החלטה מנהלית אשר ניתנה בירושלים, בית המשפט המוסמך לדון בה הוא בית המשפט לעניינים מנהליים שבבית המשפט המחוזי בירושלים.
במצב הדברים הרגיל היתי מורה על העברת העתירה לדיון בבית המשפט לעניינים מנהליים שבבית המשפט המחוזי בירושלים. אלא שמעיון בעתירה על נספחיה ובתגובות שהוגשו עולה כי העותרים לא מיצו את ההליך המינהלי ומכאן שאין טעם בהעברת העתירה לבית המשפט שלו הסמכות המקומית. אבהיר להלן:
בהתאם להוראות סעיף 13 כד' לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952, היה על העותרים להגיש ערר על החלטת מטה רשות האוכלוסין לבית הדין לעררים. רק לאחר מיצוי ההליך בפני בית הדין לעררים, ולפי הצורך, ניתן לפנות לבית משפט לעניינים מנהליים, בהתאם לכללי הסמכות המקומית.
העותרים לא מיצו את ההליך המינהלי ולא פנו לבית הדין לעררים. מכאן שעתירתם מוקדמת. די בכך כדי שהעתירה תידחה.
לא מצאתי מקום להרחיב מעבר לאמור בכל הנוגע לפגמים שבעתירה. אלו פורטו בתגובת המשיב ולא ראיתי מענה לטענות בתגובת העותרים שהודשה ביום 11/8/14.
אדגיש כי דחית העתירה היא מהטעמים שפורטו, מבלי שאדרש לטענות העותרים לגופם של דברים. ככל שידרש בית הדין לעררים לדון בעניינם של העותרים (וזאת אם יותר להם להגיש את ערר באיחור רב), כי אז יש להבהיר כי אין לראות בפסק דין זה כהבעת עמדה לגופם של דברים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|