עת"מ 39838-07-16 אוחנה נ' משטרת ישראל – מרכז ארצי לפניות נהגים

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה במסגרת עתירה מנהלית שהוגשה כנגד החלטתם של המשיבים שלא להסב דוח מס' 90501496096 על שמה של רעיית המבקש, כשבכך תמנע פסילת רישיון הנהיגה של המבקש.

ביום 24.7.16 הגיש המבקש את העתירה ועמה הבקשה לפטור מאגרה. בבקשתו טען המבקש כי מצבו הכלכלי אינו מן המשופרים, המבקש טען כי הוא נשוי אך בהליכי פרידה ואב לארבעה ילדים, כשפרנסת המשפחה הייתה דלה בשנים האחרונות היות והמבקש לא עבד במשך תקופה ארוכה וכעת הינו פושט רגל. כמו כן הוא ציין כי בינואר 2016 החל לעבוד כשכיר בסוכנות רכב כשפסילת הרישיון תגרור את הפסקת העסקתו. לעמדתו הכנסותיו אינן גבוהות כשחלק ניכר מהן מועברות כדמי מזונות במסגרת הליך הפרידה. בנוסף צירף המבקש תצהיר בו טען כי אינו מנהל חשבון בנק למעלה משנה והתנהלותו הינה במזומן בלבד, וכן צירף תלוש משכורת לחודש ינואר 2016. לעניין סיכויי העתירה ציין המבקש כי הינם טובים מאוד.

ביום 29.7.16 הוגשה תשובת המשיב 3 לבקשה במסגרתה הוא התנגד לבקשה לפטור מאגרה. לטענתו, המבקש לא הוכיח הן את העדר היכולת לתשלום האגרה והן כי ההליך מגלה עילה.

באשר ליכולתו הכלכלית של המבקש נטען כי לא הוצגו תלושי המשכורת כנדרש, לא פורטה התשתית העובדתית הראויה אודות מקום מגוריו, לא פורטו הנכסים והרכוש שברשות בני הזוג ואף תצהיר רעייתו מגלה כי בבעלות בני הזוג מצוי רכב. לעמדתו כל אלו מצדיקים את דחיית הבקשה, וזאת קל וחומר כשהתנהלותו של המבקש נעשית במזומן בלבד מזה שנה ולא ניתן ללמוד מתדפיסי חשבון בנק או אשראי.

באשר לסיכויי ההליך טען המשיב 3 כי ההליך נעדר עילה כשאין בסמכותו של המבקש להגיש את העתירה כשהוא מצוי בהליך פשיטת רגל, ורק הנאמן רשאי לתבוע בשמו. כך גם נטען כי מדובר בדו"ח בגינו נשפט המבקש, וגזר הדין שניתן הינו חלוט, וכך גם נטען כי החלטת המרכז הארצי לפניות נהגים איננה ניתנת לתקיפה במסגרת העתירה ובנוסף נטען כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר, כשכל אלו מעידים על סיכויי ההליך.

בהחלטתי מאותו יום, קרי ה- 29.7.16, הוריתי למבקש להגיב על התגובה וזאת עד ליום 1.8.16, כשלא נתקבלה כל תגובה מטעם המבקש ניתנת החלטתי זו.

לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה, אני סבור כי דין הבקשה להידחות ואין לפטור את המבקש מתשלום האגרה.

בקשה לפטור מאגרה נבחנת על פי התקיימותם של שני תנאים מצטברים: המבקש אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה וההליך שהגיש מגלה עילה (סעיף 14(ג) לתקנות האגרות; בשג"צ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם בנבו, 21.07.2014)).

בעניינינו, המבקש לא הוכיח העדר מסוגלות לשאת בתשלום האגרה. זאת בין היתר לנוכח העובדה כי לא נפרסה התשתית העובדתית הדרושה, כשהמבקש נמנע מפירוט הכנסותיו והוצאותיו כראוי, נמנע מפירוט אודות מגוריו, נמנע מצירוף תלושי משכורת, ונמנע מלהתייחס לנכסים שברשותו, כשמתצהירה של רעייתו עולה כי הוא בעל רכב. כך לא נראה כי ידו אינה משגת לחלוטין לעמוד בתשלום באגרה.