עת"מ 39275-05-16 ספדי נסימה ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה חרמון מסעדה ואח'

לפני בקשה, המכונה "עתירה מנהלית ועתירה למתן צו ביניים", ובה בין היתר נתבקש צו מניעה האוסר על המשיבים מספר 2 ו'-3 ביצוע עבודות בנייה בהתאם להיתר הבנייה נשוא העתירה העיקרית.

בקשה לצו זה הוגשה, כנהוג במקומותינו, במעמד צד אחד בלבד, ומתייחסת להיתר בנייה שניתן כבר ביום 4.12.15, ולעבודות שהחלו לפני כ- 10 חודשים.

בהתאם לבקשה, עולה כי המבקשים טוענים שהיתר הבנייה אשר ניתן זה מכבר למשיבים, אינו עונה, מסיבות רבות ומגוונות, על הוראות החוק ועל תוכניות בניין עיר רלוונטיות, וכי הבניה תרום פגיעה פגיעה במגרשים שכנים.

המבקשים לא הגישו ערר על ההחלטה בהתאם להוראות החוק. חלף זאת הם מבקשים כי בית המשפט יורה למשיבה 1 לעשות שימוש בסמכותה לפי סעיף 158 י"א לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה – 1965.

דא עקא שסעיף 158 י"א בוטל לפני כשנתיים. על כן, לא אדע מדוע עלי לחייב את הועדה בצו לפי סעיף זה שבטל מן העולם. מכל מקום, גם הזכות שהתקיימה לפי סעיף זה פקעה ביום בו החלו בביצוע עבודות הבניה לפי ההיתר. מן הבקשה למדתי כי אכן העבודות החלו.

מעיון בבקשה מסתבר כי העותרים לא מיצו את זכויותיהם להגיש ערר לפי סעיף 152 לחוק התכנון והבניה הנ"ל. כידוע, צד אשר לא מיצה את זכויותיו ולא פעל בהליכים הישירים שהחוק מקנה לו לתקוף את החלטת הרשות, לא ישמע על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים.

יתר על כן, החלטת הרשות הנתקפת על ידי העותרים, ניתנה זה מכבר, לפני כשנה ומחצה. גם פניותיהם לרשות נעשו לפני כשנה .

בנסיבות אלה, אין העתירה, קל וחומר הבקשה לצו ביניים, עומדים בהוראות תקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים [סדרי דין] התשס"א – 2000. לא הוגשה כל בקשה להארכת מועד, ואף זו לא תינתן אלא לאחר שתינתן למשיב הזדמנות להגיב על בקשת הארכה.