עת"מ 37203-01-17 די.סי.אס. חיזוק מבנים בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל

לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות אני מחליט כדלקמן:

1. נושא העיצומים הכספיים ותקיפת ההחלטה להטלת עיצומים כספיים (שהינה בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים) יידון במסגרת הדיון בעתירה ובמסגרת זו תידון גם הטענה להעדר עילה ו/או תיקון העתירה (לגבי עיצום בשל איחור בהגשת דו"ח ניכויים או בשל אי הגשת דו"ח ניכויים).

    

2. לא מצאתי מקום למתן הסעד הזמני המבוקש של עיכוב המועד שהיה על מנהל המבקשת להודיע האם ברצונו להישפט עד להכרעה בעתירה שכן הנ"ל עוסק בקנס מנהלי ולא בעיצום כספי כשמעבר לשאלת העדר הסמכות לדון בכך, הרי לכאורה לא מוצו ההליכים בעניין זה משלא הוגשה בקשה להישפט (בפני בית המשפט המוסמך) או לדחות את המועד ואין מקום גם לכאורה לחייב את המשיבה להטיל עיצום כספי (שלכאורה הוטל הגם שנטען שלא ידעו עליו).

    

3. בכל מקרה, לכאורה אין לכרוך את עניין הקנס המנהלי בעיצום הכספי וגם אם ישולם הקנס המנהלי ויבוטל העיצום הכספי לא מדובר בצעד בלתי הפיך שאינו ניתן לריפוי ולהשבה ואם יבוטלו העיצומים הכספיים וגם אם שולם הקנס המנהלי ניתן יהיה להחזיר כספים אלו ששולמו (אם ישולמו ולא יבוקש להישפט).

   (ראו לגבי עיצום כספי ששולם ובוטל והחזרת הכספים משוערכים סעיף 195 ט(ב) לפקודת מס הכנסה ולגבי החזר תשלום ששולם בשל קנס מנהלי שבוטל שיוחזר משוערך סעיף 17א(א) לחוק העבירות המינהליות תשמ"ו-1985).

    

4. בכל מקרה, ישקלו המבקשים את הצעת המשיבה לפנים משורת הדין להאריך את המועד להשגת השגה לעניין העיצום הכספי.

    

5. המזכירות תודיע לצדדים ותקבע לדיון בעתירה בפני שופט.