עת"מ 34811-06-15 תולי פוזיטנו בע"מ נ' ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים ואח'

בפני עתירה מנהלית, במסגרתה מבקשת העותרת להורות על ביטולה של החלטת ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (להלן: "ולנת"ע"), המשיבה 1, אשר התקבלה ביום 24.2.15 בעניין תכנית מס' 353-0085217 (להלן: "התכנית") ולהורות כי עם ביטול החלטת המשיבה 1, בטלה גם החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז חיפה, המשיבה 2 (להלן: "הוועדה המחוזית") על הפקדת התכנית להתנגדויות. יוער בתמצית, כי מדובר בתכנית לבניית מתחם מגורים וסלילת כביש באזור שמול וממערב למלון "עדן אין" (להלן: "המלון") בזכרון יעקב, כאשר עיקר הטענות התכנוניות בנוגע לתכנית הנ"ל היא שהבנייה הצפויה עתידה לשנות את סביבתו של המלון ולפגוע בו ובאופיו התיירותי של האזור.

המשיבים 1,2, ו-6 לעתירה הם הולנת"ע והוועדה המחוזית, וכן משרד התיירות אשר הגיש חוות דעת לולנת"ע, וכפי שיפורט בהמשך, שינה מאוחר יותר את חוות דעתו. חוות הדעת העדכנית היא בבסיס העתירה שבפני. המשיבה 3 היא המועצה המקומית זכרון יעקב, אשר הייתה שותפה להליך התכנוני, ביחד עם המשיבה 4, אשר על פי הנטען היא חברה זרה, ובעתירה נאמר כי "מעיון בהוראות התכנית עולה כי משיבה זו היא אחת מיזמי ומגישי התכנית". להגדרה זו של המשיבה 4, כפי שנרשמה בכתב העתירה, עוד אתייחס בהמשך.

המשיב 5 הוא גוף שהגדרתו המשפטית לא הובהרה, והמאגד את התושבים בתחום שיפוט המועצה המקומית זכרון יעקב. יצוין כי בגוף העתירה נרשם ועד הפעולה הנ"ל כמיוצג על ידי שני משרדי עורכי דין שונים. בהמשך הוגשה תגובה על ידי קבוצה נוספת או זהה של תושבים בשם "עוזי פריזר ואח'", אשר נרשמו כולם ביחד כמשיב מס' 7. כאמור, העתירה אינה מופנית כנגד משיב מס' 7. יצוין עוד כי בנספחים של כתבי הטענות מטעם ועד הפעולה של תושבי רמז, מופיע גם תצהיר החתום על ידי אחד בשם עוזי פריזר. לכן לא ברור מדוע ומכוח איזה הליך צירפה עצמה קבוצה הקרויה בשם "עוזי פריזר ואח'" כמשיב לעתירה, זאת בלא שהוגשה בקשה ובלא שהוגשה עתירה נגד קבוצת משיבים זו. עוד יובהר, כבר כעת, כי למעשה ועד הפעולה של תושבי רמז ואותה קבוצה הקרויה "עוזי פריזר ואח'", המוגדרים כמשיבים, הם למעשה גופים המתנגדים לתכנית ואשר ככל הנראה, במקום להגיש עתירה על כל המשתמע מכך, בחרו לצרף עצמם להליך כמשיבים.

ביחד עם העתירה הוגשה גם בקשה לצו ביניים, אשר יורה לעכב את המועד האחרון שנקבע להגשת התנגדויות לתכנית, אשר כאמור, הופקדה על ידי הוועדה המחוזית. במועד הגשת העתירה וכן בהחלטות שניתנו לאחר מכן, הבהיר בית המשפט כי אינו מוצא מקום ליתן צו ביניים קודם לדיון במעמד הצדדים. ביום 20.10.15 שמעתי את טענות הצדדים, אשר התייחסו בעיקרם של דברים לבקשה לצו ביניים. יוער כי המועד האחרון להגשת התנגדויות הוא יום ג' הקרוב, 27.10.15.

בנסיבות אלו ובשים לב ללוחות הזמנים הצפופים, אני מוצא לנכון ליתן פסק דין אשר יפרט אך בתמצית את טענות הצדדים, וכפי שיובהר, סבור אני כי דין העתירה להידחות על הסף, וממילא אין גם מקום ליתן צו ביניים. במגבלות הזמנים הנ"ל יאמרו הדברים בצמצום ותוך שלא ארחיב בניתוח המשפטי ובהפניה לאסמכתאות.

אוסיף עוד כבר כעת, לשם ההבהרה, כי אין בכל האמור בהמשך לפסק דין זה כדי להביע כל עמדה בכל הנוגע לטענות התכנוניות שעולות מבין כתבי הטענות, או טענות שלא הובאו בפני ומצויות במסגרת התנגדויות שכבר הוגשו ואולי עוד יוגשו לוועדה המחוזית. טענות אלו ראוי שיבוררו בפני הוועדה המחוזית, שהיא הגורם המוסמך לבחון טענות תכנוניות המתיחסות לתכנית שבמחלוקת. לעניין זה אינני מביע כל עמדה.

טענות הצדדים פורטו בהרחבה בכתבי הטענות. ניתן לתמצת את הטענות העיקריות של העותרים בתיאור של השתלשלות הדיונים בולנת"ע, כפי שיפורט:

תמ"א 12 הינה תכנית מתאר אשר מטרתה להסדיר את הבנייה ולקבוע עקרונות בנוגע לפיתוח האכסון המלונאי כמנוף עיקרי וכתנאי למימוש הפוטנציאל התיירותי בישראל. מטרתה חיזוק התיירות. במסגרת פרק 7 לתמ"א 12, נקבע כי תכנית מתאר מחוזית המשנה או מוסיפה שטח אשר קבוע בתכנית מתאר ליעוד מלונאי או לתיירות באופן שבו ייועד למטרה אחרת, תעביר הוועדה המחוזית את המלצתה למועצה הארצית רק לאחר שעמדה בפניה המלצתו של נציג משרד התיירות. עוד נקבע כי תכנית המצמצמת או מבטלת את יעודו של שטח למלונאות תופקד רק אם כללה שטח חלופי למלונאות. הוראות התמ"א קבעו פרוצדורה לפיה הוועדה הארצית לתכנון ובנייה צריכה לאשר עקרונית את שינוי יעוד הקרקע, גריעת שטח קרקע שיועד למלונאות ולתיירות למטרה אחרת, וזאת כתנאי לאישור תכנית שהוועדה המחוזית אמורה לדון בפרטיה. כפי שצוין, עמדת משרד התיירות צריכה לעמוד לנגד עיני הוועדה המחוזית והמועצה הארצית לתכנון ובניה או וועדת המשנה מטעמה.

כאמור, הולנת"ע שהיא ועדת המשנה של הוועדה הארצית, דנה ואישרה את התכנית בין היתר תוך התחשבות בחוות דעת של משרד התיירות, אשר התבססה, ככל הנראה, על נתון שגוי או בלתי מדויק, לפיו מלון "עדן אין" אינו פעיל. על בסיס נתון זה ונתונים אחרים, אישרה הולנת"ע את התכנית, ובהמשך ניתנה החלטה על ידי הוועדה המחוזית על הפקדת התכנית.