עת"מ 34777-07-16 זועבי נ' משרד התחבורה/אגף הרישוי ואח'

עתירה זו הוגשה בשל סירובו של המשיב 1 לחדש את רישיון הנהיגה של העותר, אלא אם כן יבצע העותר מבחן עיוני ו/או מעשי, זאת לאחר שחלפו 3 שנים מאז שהוטלה הגבלה ע"י המשיב 2, על חידוש רישיון הנהיגה הנ"ל, בשל הליכי הוצל"פ הננקטים כנגד העותר.

העותר טען בעתירה, כי לא ידע כלל על ההגבלה.

טרם יתקיים דיון בעתירה, הודיעו המשיבים, כי לאחר בחינת עניינו של העותר, החליט המשיב 1 שלא לעמוד על הדרישה לעמידה במבחן עיוני ומעשי חוזר, וככל שלא קיימת הגבלה אחרת על רישיונו של העותר, שמקורה אינו בהחלטת ההגבלה הנ"ל של המשיבה 2, הרי שמתייתרת העתירה. על כן נתבקשה מחיקתה.

העותר נתבקש להגיב לבקשה הנ"ל ובתגובתו הסכים עקרונית לבקשה למחיקת העתירה, כפוף לכך שיינתן פסק דין לפיו, יחודש רישיון הנהיגה שלו ויינתן לו רישיון נהיגה תקף והוא לא יחויב במבחן עיוני או מעשי, כאמור לעיל. כן ביקש להורות על החזר האגרה ששולמה על ידו.

בתשובה לתגובת העותר, ביקשו המשיבים ליתן פסק דין לפיו רישיון העותר יחודש מבלי שיידרש למבחן עיוני או מעשי, כאמור לעיל, זאת ככל שאין מניעה או מגבלה אחרת, לרבות בשל שיטת ניקוד או כל הגבלה אחרת, שהוטלה או תוטל על רישיונו של העותר.

נוכח הטענות הנ"ל, שבעיקרן מכוונות באופן מוסכם למתן פסק דין, ניתן בזאת פסק דין המורה כדלקמן:

א.ככל שנובעת המניעה לחידוש רישיון הנהיגה של העותר אך ורק מהחלטת המשיבה 2 על החלת ההגבלה בהליכי ההוצל"פ, לא תשמש מניעה זו עוד לחידוש הרישיון, והוא יחודש ללא כל צורך במבחן עיוני או מעשי.

ב.האמור לעיל חל רק לגבי מניעה בשל הגבלת המשיבה 2. ככל שקיימת הגבלה או מגבלה שאינה נובעת מהחלטת המשיבה 2, רשאית המדינה לקחתה בחשבון והיא אינה נוגעת לעתירה זו כלל.

ג.אין צו להוצאות.