וואלפא ואח' נ' עירית צפת

העותרים הגישו עתירה מנהלית בגין חיובם על ידי המשיבה בחובות ארנונה על שתי דירות שהיו בבעלותם בעיר צפת, האחת ברח' ה-11 309/3 בצפת, חלקה 13/10 בגוש 13194 (להלן: "הדירה הראשונה"), והשנייה ברח' כנען 211/15, חלקה 93/14 בגוש 13076 (להלן: "הדירה השנייה").

לגבי הדירה הראשונה, נטען כי זו נמכרה על ידם עוד בשנת 93', והועברה על שם הקונים. לחלופין, נטען לגבי דירה זו כי אם קיים חוב כלשהו, הרי שהוא התיישן ולא ניתן לגבותו היום.

לגבי הדירה השנייה, נטען גם כי היא נמכרה מזה תקופה ארוכה, וכי החוב בגינה מתייחס לשנים 1996 - 2000, והוא התיישן.

טענות מקדמיות של המשיבה.

בפתח תשובתה לעתירה העלתה המשיבה מספר טענות מקדמיות כמפורט להלן:

א.חוסר ניקיון כפיים.

בעניין זה נטען כי העותרים לא גילו עובדות מהותיות ובין היתר לגבי הדירה הראשונה, בעוד שנטען כי נמכרה בשנת 1993, הרי שהעותרים הציגו לעירייה הסכם שכירות לפיו הם השכירו את הדירה כבעלים בשנת 1996 למשך שנה אחת. כן נטען כי העותרים הסתירו מבית המשפט כי ננקטו נגדם הליכי גבייה במהלך השנים וכי במהלך אותם שנים גם הגיעו להסדר דיוני שנכרת בינם לבין מנהל מחלקת הגבייה בשנת 2009, ואף הופר על ידם. עוד נטען כי הם לא גילו לבית המשפט כי שיק שמסרו על חשבון חובותיהם למשיבה הוגש לביצוע, והוגשה בגינו התנגדות ללשכת ההוצל"פ.

ב.קיומו של הליך תלוי ועומד.

בעניין זה נטען כי קיים תיק הוצל"פ בגין הגשה לביצוע של אחד השיקים כמוזכר לעיל והוגשה במסגרתו התנגדות לביצוע השיק. נטען כי הטעמים העומדים בבסיס ההתנגדות, הם הטעמים שבהליך מנהלי זה והואיל שאותו הליך קדם להליך דנן, יש לעכב את ההליך כאן עד לדיון באותו הליך.

ג.שיהוי.

בעניין זה הפנתה המשיבה להוראת תקנה 3 לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) התשנ"ו-1992, הקובעת כי עתירה תוגש ללא שיהוי, לא יאוחר מ-45 ימים מיום שהעותר קיבל החלטה, או הודעה עליה, או שנודע לו עליה, לפי המוקדם.