עת"מ 34668-09-12 מ' נ' עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ ואח'

ההליך הנוכחי מהווה הליך המשך להליכים אשר נוהלו בבית משפט השלום. שם, התובעת, עמידר- החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (להלן – עמידר), הגישה תובענה נגד הנתבעת לסילוק יד, דמי שימוש והצהרה כי היא ביטלה כדין את הליך רכישת דירה על ידי הנתבעת והיא זכאית לקזז או לנכות מתוך כספי ההון העצמי ששולמו על ידי הנתבעת על חשבון רכישת הדירה, סכומים שיפסקו לטובתה בגין דמי שימוש. הנתבעת היא גב' פ.מ, ילידת 1943, אשר מחזיקה בדירת שיכון ציבורי שבבעלות רשות הפיתוח המצויה ברחוב ה*** בטירת הכרמל, הידועה כחלקת משנה 18/10 בגוש 10143 (להלן – הדירה).

בכתב התביעה נטען שביום 21.3.2010 ביקשה הנתבעת לרכוש מעמידר את הזכויות בדירה שהושכרה לה קודם לכן וזאת במסגרת מבצע "דירה משלי". הנתבעת הצהירה בבקשתה שהיא חסרת דיור וכי אין לה דירה אחרת פרט לדירה, שהושכרה לה, וכי ידוע לה שתנאי לרכישת הזכויות בדירה הוא שהרוכש חסר דירה על פי כללי משרד הבינוי והשיכון. בסעיף 4 לבקשה הובהר לנתבעת כי אין הבקשה מהווה התקשרות חוזית בין הצדדים וכי רק חוזה רכישה חתום על ידי עמידר והנתבעת יחייב את עמידר. זאת, בנוסף לכך שהנתבעת תהיה חייבת לעמוד בתנאי המכר. מחיר הרכישה שהוצע עמד על סך 156,286 ₪ (שגילם הנחה בשיעור של 33%) והודעה בדבר התנאים לרכישה נשלחה לנתבעת על ידי עמידר ביום 3.5.2010. במסגרת ההודעה הודגש לנתבעת כי עמידר תהא זכאית לבטל כל הליך למכר הדירה אם יתגלה שהנתבעת מצהירה הצהרה לא נכונה או יתגלה שאינה זכאית לרכוש את הדירה. ביום 9.6.10 השלימה הנתבעת תשלום מלוא התמורה כאשר שולם סך של 143,939 ₪ באמצעות כספי הלוואה מבנק מזרחי טפחות.

נטען שעוד טרם הושלם הליך רכישת הדירה, לרבות חתימת החוזה, התעורר בעמידר חשד כי הנתבעת אינה עומדת בכללי משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון לצורך זכאותה. נטען שעל פי מסמכים ובירורים שנערכו על ידי עמידר עם משרד מיסוי מקרקעין בחיפה התברר כי עוד ביום 18.5.2010 רכשה הנתבעת דירה אחרת ברחוב *** בנהריה. על כן, הצהרתה בסעיף 3 לבקשת הרכישה היתה בלתי נכונה והיא לא זכאית לרכוש את הדירה.

בעקבות ממצא זה נעצר הליך הרכישה ועמידר לא התקשרה עם הנתבעת בהסכם להעברת הזכויות אליה ולא נשלחה לבנק מזרחי טפחות התחייבות לרישום משכנתא. עמידר עוד הודיעה לנתבעת על ביטול הרכישה, על החזר הכספים ששולמו תמורתה ועל פינוי הדירה. ביום 8.8.10 נמסר לנתבעת על ידי נציג החטיבה בעמידר, מר חרמון וקס, כי הליך הרכישה מבוטל והנתבעת תתבקש לפנות את הדירה עד ליום 24.8.10. ביום 2.1.11 הנתבעת התבקשה למסור מסמכים בקשר לדירה האחרת. בהמשך התברר שהנתבעת טוענת שרכשה את הדירה בנהריה משיקולים פורמליים משפחתיים הקשורים לבנה שמימן את תמורת הדירה השניה. לאחר בדיקה, התובעת לא קיבלה את עמדת ב"כ הנתבעת בעניין זה ודרשה מהנתבעת לפנות את הדירה, אך היא סרבה לעשות כן.

ההליך הנוכחי בפני בית משפט זה הוגש תחילה נגד עמידר. לאחר שהתברר כי הגורם המוסמך אשר החליט כי הנתבעת (כאן התובעת-העותרת) אינה זכאית לרכוש את הדירה הינו משרד השיכון והבנוי (כאשר עמידר אחראית על ניהול הנכס), הוחלפה התובענה נגד עמידר בעתירה מינהלית המכוונת נגד משרד הבינוי והשיכון. העותרת ביקשה אכיפת הסכם המכר ביחס לדירה. מעבר לעובדות שנטענו בכתב התביעה שפרטיו תוארו לעיל, נטען שהעותרת הינה אישה קשת יום, אלמנה, עולה חדשה מחבר העמים, שנאלצה ליטול הלוואה מהבנק על מנת שתוכל לשלם את הסכום שנדרש על ידי עמידר. העותרת טענה כי ביום 3.5.10 היא חתמה על הצעת עמידר ולמעשה נכרת חוזה בינה לבין עמידר. נטען שעמידר נסוגה מהתחייבותה בחוסר תום לב ומנסה להתנער מהחוזה על ידי הודעת הביטול והגשת התביעה לבית משפט השלום. נטען שלעמידר אין טענה אמיתית שתצדיק את ביטול המכירה. נטען שהטענה ביחס לבעלות בדירה הנוספת אינה נכונה. נטען שביום 3.5.10 בעת חתימה על החוזה לא היתה לגב' מ' דירה נוספת והיא עמדה בקריטריון לרכישה שנדרש ממנה. עוד נטען שהדירה בנהריה נרכשה מכספי בנה והיתה רשומה לפרק זמן קצר בלבד על שם העותרת עד אשר הזכויות הועברו לבנה.

בעתירה המינהלית שהוגשה כאמור נגד משרד הבינוי והשיכון, התבקשו סעדים כדלקמן: שבית המשפט יורה על אכיפת חוזה המכר בין העותרת לבין המשיב מיום 3.5.10; ביצוע השלמת מכירת הדירה מהמשיב לעותרת; חיוב המשיב בהוצאות לדוגמא, לרבות שכר טרחה לאור מחדליו שכפו על העותרת הגשת העתירה.