עת"מ 33065-10-16 אליה נ' מועצה אזורית הגלבוע ואח'

1.בהחלטה זו אני נדרש להכריע האם העתירה שבכותרת מצויה בסמכותו העניינית של בית משפט זה, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, או שמא הסוגיות שבדיון הן בסמכותו העניינית הייחודית של בית הדין לעבודה.

2.על פי החלטות קודמות, הציגו הצדדים טיעוניהם בכתב לסוגיית הסמכות העניינית כשהטעונים בנדון מצטברים לטיעוני העותר והמועצה שהועלו בשלבים מוקדמים יותר.

3.אקדים, כי אף שהתהיות לסוגיית הסמכות העניינית עלו כבר מהשלבים הראשונים של בירור העתירה (ראה החלטת ס. הנשיא ארבל מיום 3.11.16), התחדד ההכרח להידרש ולהכריע בסוגיה, עם זיהוי ואיתור השאלות האמיתיות העולות מהעתירה וכפועל יוצא מאלו - המשמעות הנכונה של טיב הסעדים המבוקשים בעתירה, לאחר שהגיש מר בן שמואל (להלן: "המבקש") בקשתו להצטרף כמשיב לעתירה.

4.לאחר בחינה נוכחתי, כי עסקינן בעתירה אשר סעיף 24(א)(1א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 חל עליה, ובהתאם ועל פי הפרשנות שניתנה לסעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים ומסעיף 5 לתוספת הראשונה לו, אין סמכות בית משפט זה מתפרסת על נושאי העתירה. עניינים אלו מצויים בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה ובית משפט זה מנוע מלדון בהם.

5.עניינה של העתירה שבפנינו על פי מהות סעדיה והשאלות הדורשות הכרעה בה, סובבות סביב מכרז הנוגע לקבלת העותר לעבודה כרבש"צ הישוב מגן שאול (להלן: "הישוב)", זכותו של העותר לאכוף ולהביא להוצאתו אל הפועל של מרכז זה כמו גם שאלת חוקיותו של המכרז, לרבות בזיקה לטענות המבקש, כי המכרז אינו חוקי, בין השאר, מתוקף חובתן של מי מהמשיבות כלפיו להעסיקו או שלא למנוע את המשך העסקתו כרבש"צ על פי הסכם עבודה תקף שנחתם עמו, לטענתו.

6.הניסיון מצד העותר מחד והמבקש מאידך (כל צד מטעמיו), להדגיש את ה"לבוש" המינהלי שבטיעוניהם, לרבות הימנעות העותר מלעתור באופן ישיר לסעד המורה על העסקתו, זאת על מנת לבקש להיכנס לגדר סמכותו של בית משפט זה (לרבות בזיקה לפרט 8(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים) הוא בבחינת ניסיון מגמתי החוטא למהותם של דברים, שאותו ראיתי לדחות.

7.אציין, כי דווקא בהקשר לסוגיות המנהליות ה"טהורות" שבעתירה, אם ניתן לבודד את אלו, בפרט למערכת היחסים שבין המועצה למשרד הביטחון לרבות היבטי המימון ומתכונת ההתקשרות העולה לדיון בין רשויות אלו, זאת במנותק מסוגיית העסקת העותר, אין לעותר מעמד, או עילה, לכאורה .

8.למותר להוסיף, כי עפ"י ההלכה הפסוקה גם מקום בו המעביד הוא גוף שלטוני ועל יחסי הצדדים חלים עקרונות מהמשפט המינהלי, עדיין הסמכות הייחודית בהליך שעילתו וזיקתו על צד המהות נוגע ליחסי עבודה, נתונה לבית הדין לעבודה ולא לבית המשפט המינהלי.

9.מכל מקום, סעדי העותר אשר תכליתן למעשה לאכוף על מי מהמשיבות להתקשר עמו בהסכם עבודה ו/או לחייב מי מהמשיבות לא להכשיל או לסכל יישומן של תוצאות המכרז בו זכה, תכליתן גם הן חיוב חתימה על הסכם העסקה עמו, לתפקיד הרבש"צ בישוב.