עת"מ 3297-07-14 MATTER SAID ואח' נ' הלשכה למנהל אוכלוסין עכו ואח'

הרקע לעתירה:

בפני עתירה נגד החלטת המשיב מיום 2.1.14 אשר דחתה את בקשת העותרים ליתן לעותר 1 (להלן: "העותר") מעמד בישראל מכוח ההליך המדורג למתן מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים וזאת לאחר שהעותרים לא מילאו אחר הנדרש בנוהל ולא המציאו מסמכים מאומתים כדין. יצוין כי ביחד עם העתירה הוגשה בקשה לסעד ביניים לשחרור העותר ממשמורת, אך לאחר שבית הדין לביקורת משמורת של מסתננים הורה על שחרורו של העותר בתנאים הודיעו העותרים כי מתייתר הצורך לדון בבקשה לסעד הביניים.

העותרת 2 (להלן: "העותרת") הינה אזרחית ישראלית. העותר הינו אזרח סודן, גרוש, אשר הסתנן לישראל ביום 12.4.07 והושם במתקן משמורת. ביום 20.3.08 הוחלט לשחררו ממשמורת בכפוף לתנאים המגבילים את שהייתו צפונית לחדרה או דרומית לגדרה. ביום 20.12.07 פנה העותר אל האו"ם בבקשה לקבלת מקלט מדיני. ביום 26.2.13 הגיש העותר בקשה למתן מעמד מכוח חיים משותפים עם העותרת, אזרחית ישראל, והצהיר כי רישיון השהייה שלו תקף עד יוני 2013. בחינה ראשונית של בקשת העותרים העלתה כי חסרים מסמכים נדרשים ולפיכך ביום 27.2.13 נשלח לעותרת מכתב מאת המשיב לפיו, על מנת להתחיל את הטיפול בבקשה, על העותרים להשלים את המסמכים הכוללים תעודת יושר מקורית, תעודות מקוריות המעידות על מצב אישי קודם ונוכחי ותעודת לידה מקורית, כאשר התיעוד חייב להיות מקורי ומאומת כנדרש משלטונות מדינת המוזמן.

ביום 17.3.13 פנה ב"כ העותר למשיב תוך שהוא מציין כי ביום 9.12.12 חתמו העותרים על הסכם לחיים משותפים כידועים בציבור. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין בבית משפט לענייני משפחה ביום 30.12.12. בפנייתו ציין כי העותר אינו יכול לשוב לסודן ולכן לא יוכל להשיג תעודת יושר מקורית. כן הוסיף כי תנאי זה אינו סביר לשיטתו. ביום 1.5.13 נשלחה אל ב"כ העותרים תשובת המשיב לפיה המקרה נדון על ידי מנהלת הלשכה והמסמכים אשר צורפו לבקשה לא אומתו כנדרש על פי הנוהל בנוסף לתעודת יושר שלא צורפה. באשר לסוגיית הקושי לאמת את המסמכים הוסיף המשיב כי במידה שאין נציגות ישראלית באותה מדינה יש להיעזר בנציגות ישראלית במדינה סמוכה.

משלא המציאו העותרים את תעודת היושר הנדרשת, כמו גם מסמכים מאומתים כדין, ניתנה ביום 2.1.14 החלטת המשיב הדוחה את בקשת העותרים וסוגרת את התיק. נגד החלטה זו הוגשה העתירה.

טענות העותרים:

העותרים טוענים כי החלטת המשיב התקבלה תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי והינה נגועה באי סבירות קיצונית היורדת לשורשם של דברים.

לטענת העותרים, במהלך חודש יולי 2009 התפתח קשר רומנטי ביניהם וביום 9.12.12 חתמו העותרים על הסכם לחיים משותפים כידועים בציבור. ביום 30.12.12 בדיון שנערך בבית המשפט לענייני משפחה בקריות ניתן תוקף של פסק דין להסכם זה. העותרים טוענים כי לבקשתם למתן מעמד לעותר צירפו את כל המסמכים הנדרשים למעט תעודת יושר מקורית. נטען כי העותרים הסבירו כי לא ניתן להשיג תעודת יושר מקורית מסודן וביקשו כי המשיב יאפשר להם להמשיך בהליך לקבלת מעמד לעותר בישראל.

העותרים טוענים כי המשיב מתעלם במכוון מהעובדה כי אין באפשרות העותר לאמת את המסמכים הדרושים כמבוקש בדיוק מאותה הסיבה שאינו יכול להמציא תעודת יושר מקורית. נטען כי נעשו ניסיונות רבים מצד העותרים לברר האם וכיצד יוכלו להתגבר על המכשול שהערים עליהם המשיב. נטען כי המשיב סירב לקבל במקום תעודת יושר תצהיר עליו חתם העותר וכי המשיב טען כי אין אפשרות לחרוג מהנוהל.

עוד טוענים העותרים כי מיום שהתקבלה אצלם הדרישה בדבר המצאת המסמכים פעלו ללא לאות בניסיון להשיג את המסמכים המבוקשים והם ממשיכים במאמצים אלה עד היום. נטען כי בנסיבות אלו אין זה מוצדק לגרש את העותר מן הארץ ולהפרידו מבת זוגו.