קרן ק.ר. נדל"ן בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה ואח'

העותרת, בעתירה זו, מבקשת לצאת כנגד החלטת המשיבים 1 ו-2 להחיל את החלטת מדיניות המשיבה 1, היא הועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה (להלן: "הוועדה"), הקובעת תקן חניה בפרויקטים של בניה, מכוח תמ"א 38, על הפרויקט הספציפי אותו מבקשת לקדם העותרת, שהוגש מכח תמ"א 38 – תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.

העותרת, כאמור, מבקשת כי יקבע כי החלטת המדיניות בעניין תקן החניה שנקבעה על ידי הוועדה המקומית הינה בלתי חוקית.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

1. העותרת, הינה חברה קבלנית, אשר הגישה בחודש ינואר 2019, בקשה להיתר בניה של תכנית בניה מכח תמ"א 38 - תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, כאשר בפועל מדובר בתכנית להריסת מבנה ובנייתו מחדש. המדובר בפרויקט ברחוב הנעורים 5 בהרצליה, הידועים כגו"ש 66673/277, מגרש 7 (להלן: "הפרויקט").

   עניינה של עתירה זו הוא ברצונה של העותרת להימנע מנשיאה בעלויות הקמת 30 חניות נוספות, כפועל יותר של החלטת המדיניות של הוועדה, אשר לשיטת העותרת אינן נדרשות על פי דין.

    

2. לצורך הגשמת מטרות תמ"א 38 לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ובניית מרחבים מוגנים לאותות מלחמה, נקבעו לצד ההוראות התכנוניות תמריצים כלכליים ליישום התמ"א, כאשר התמריץ העיקרי נקבע בדמות תוספת מהותית של שטחי בניה ותוספת יחידות דיור, בין אם במסגרת חיזוק המבנה הקיים ובניית קומות נוספות ובין אם במסגרת הריסת המבנה הקיים ובניית בנין חדש תחתיו.

    

3. הוועדה המקומית הרצליה נקטה במספר צעדים להתאים את הוראות התמ"א למאפייניה המקומיים של העיר, תוך בחינת התאמת התשתיות הציבוריות אל תוספת יחידות הדיור שיישום מטרות התמ"א מצריך. בין השאר, אושרה תכנית הר/2213 (להלן: "התכנית") (ראה סעיף 4 לעתירה), אשר הינה תכנית מכוח סעיף 23 לתמ"א 38, במסגרתה נקבע סל זכויות ותוספות מוגדר לפרויקטים לחיזוק המבנים לפי שני מסלולים: האחד – מסלול של חיזוק ובניית תוספות על בנין קיים, והשני – מסלול של הריסת המבנה הקיים ובניית מבנה חדש.

    

4. תכנית זו פורסמה להפקדה ברשומות ביום 7.3.12, ופורסמה למתן תוקף ברשומות ביום 7.1.14. בכל הקשור למספר החניות שיש להתקין בכל פרוייקט, הפנתה התכנית לתקן החניות הארצי התקף (ראה סעיף 4.1.5. ב.1 לתכנית) .