עת"מ 30888-01-14 סטאר גלאס בע"מ נ' קולחי משגב בע"מ ואח'

בפני בקשה נוספת (שנייה במספר) של המבקשות למחיקת טענות עובדתיות בשתי עתירות שהוגשו על ידי המשיבות ואוחדו בהחלטתי מיום 06.04.2014. הבקשה מוגשת לאחר שהוגשו תצהירים מתוקנים מטעם המשיבות.

1. רקע עובדתי

   1. עסקינן בעתירה של המשיבות להורות על ביטול חיובן בהיטל מים וביוב בשל הקמת מבנה תעשיה על קרקע שחכרו מרשות מקרקעי ישראל באזור התעשייה תרודיון. נטען כי המבקשות לא מימנו את מערכות הביוב והמים, ותשתיות אלו בוצעו במימון המדינה. העותרות מציינת עובדות הקשורות לכך בכתב עתירתן.

   2. המבקשות הגישו בקשה ראשונה ביום 19.06.2014 למחיקת הטענות העובדתיות בטענה כי התצהיר שהוגש אינו ערוך בהתאם לתקנה 5(ג) לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000 (להלן: "התקנות") משלושה טעמים עיקריים: ראשית, בתצהיר שהוגש בתמיכה לעתירת סטאר גלאס, נרשם כי הוא מוגש כתצהיר לעתירה שמגישה משיבה 2, והמצהיר איננו מנכ"לה של חברת נ.א.נ.א; שנית, בסעיף 5 לתצהיר נרשם כי העובדות נוגעות לכתב התשובה לעתירה, בעוד שהכוונה הינה כנראה לכתב העתירה; שלישית, התצהיר כלל הכללה גורפת של העובדות הידועות למצהיר מידיעה אישית, ממסמכים שהגיעו אליו מתוקף תפקידו, מנתונים שנמסרו לו מבא כוחו, מבלי שבית המשפט יכול לבחון את מידת המהימנות של כל ידיעה עובדתית ושל כל מקור עליהם העתירה נסמכת.

   3. בהוראתי, הוגשו תצהירים מתוקנים. התצהירים הופרדו לסעיפי עתירה הידועים למצהירים מידיעתם האישית, ולסעיפים המבוססים לפי מיטב ידיעת המצהיר ואמונותו. כאשר המקור לידיעה ולאמונה הוא על סמך מידע שנמסר ו/או הגיע לידיעתו במסגרת תפקידו ו/או לפי מסמכים המצורפים לעתירה ו/או לפי ייעוץ משפטי שנמסר לו על ידי יועציה המשפטיים של העותרת (להלן: "התצהיר המתוקן").

2. טענות הצדדים

   1. המבקשות טוענות כי מרבית העתירה מבוססת לפי מיטב הידיעה והאמונה ולא מידיעה אישית. המשיבות סמכו את מיטב הידיעה והאמונה על ארבע מקורות שונים, מבלי לציין לגבי כל עובדה את מקור הידיעה הפרטני שלה. לטענתן, התצהיר המתוקן אינו מאפשר לבית המשפט לבחון את מידת המהימנות של כל ידיעה עובדתית ושל כל מקור עליהם העתירה נסמכת. לדברים חשיבות רבה מאחר ומדובר על עתירה הנסמכת בעיקרה על "מיטב הידיעה" ולא על ידיעה אישית, כאשר קיים מלכתחילה ספק אם ניתן לכלול את העובדות בתצהיר, מהיותה טענה עובדתית בעלת ערך ראייתי נמוך ובעלת מהימנות נמוכה.

      בכתב התגובה לתשובת המשיבות, המבקשות חוזרות על טענותיהן תוך שהן מפנות לעע"מ 1166/05 דגון בתי ממגרות לישראל בע"מ נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ, (10.05.2005) שם נקבע לטענתם כי על המצהיר לפרט את מקור הידיעה עליו הוא מבסס את "מיטב ידיעתו", ולשכנע את בית המשפט כי מדובר במקור מהימן.

   2. המשיבות מנגד טענו כי מילאו אחר החלטת בית המשפט באופן מדויק. לטענתן, המבקשות הגישו בקשה קנטרנית העולה לכדי ניצול לרעה של ההליך המשפטי. לטענתן זוהי בקשה למחיקה על הסף במסווה של אי עמידה בתנאי פרוצדוראלי. בקשה זו אינה מידתית ופוגעת באופן בלתי הפיך במשיבות. התצהיר המתוקן ערוך בהתאם לתקנה 5(ג) לתקנות, בהתאם לטופס 2 בתוספת לתקנות, תוך הפרדה בין העובדות הידועות מידיעה אישית לאלו הידועות למיטב ידיעתו ואמונתו. התקנות אינן מורות למצהירים לפרט אודות מהו מקור כל ידיעה פרטני לידיעת ואמונת המצהיר. אמונה יכולה להיות מבוססת על מספר מקורות גם יחד. הדרישה להפרדה מלאכותית בין מקורות הידיעה והאמונה אינה נחוצה לבית המשפט להכרעה במחלוקת. הצהרה על עובדות למיטב ידיעת ואמונת המצהיר יכול שתהיה בגדר עדות שמועה, עדות סברה ואפילו עדות כבושה, ובית המשפט ידע לתת להן את המשקל הראוי. נטען כי אם בית המשפט יקבל את הבקשה, הסעד המתאים הוא תיקון התצהירים פעם נוספת שכן הסעד הקיצוני של מחיקת העובדות הינו סעד קיצוני ולא ראוי.

3. הכרעה