עת"מ 3028-10-16 יד רמב"ם נ' מדינת ישראל

לפניי בקשה לסילוק העתירה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית, העדר סמכות מקומית, אי מיצוי הליכים ושיהוי.

מדובר בעתירה בה נדרשת המשיבה, רשות מקרקעי ישראל, לנמק מדוע היא נמנעת מלהשיב לעותר ערבות בנקאית שהופקדה על ידו בקשר לפלישתו של צד שלישי למקרקעי העותר. עוד נדרשת המשיבה להמציא לעותר חשבון דמי הסכמה בקשר לשימוש במחסן שבמקרקעי העותר, וכן להמציא שומה בגין אתר גזם.

בתגובה לבקשה טוען העותר, ועד האגודה של מושב יד רמב"ם, כי העתירה מבוססת על ענייני תכנון ובניה כמו גם על סבירות וחוקיות הפעילות של המשיבה, ומדובר בפעולות המוגדרות בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס- 2000. עוד נטען שבקשת הסילוק אינה נתמכת בתצהיר ולכן דינה להדחות.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להדחות על הסף, הן מחמת העדר סמכות עניינית והן מחמת העדר סמכות מקומית.

ראשית לכל, העובדה שבקשת הסילוק אינה נתמכת בתצהיר, אין בה ולא כלום, שכן מדובר בטענות משפטיות שאינן אמורות להתמך בתצהיר.

לגופו של ענין, המחלוקת המתוארת בעתירה אינה נמנית על העניינים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס- 2000 (להלן: "התוספת הראשונה"). למעשה, ככל שניתן לרדת לסוף דעתו של העותר, מדובר בסכסוך אזרחי שעניינו שימוש במקרקעין שבחזקת העותר. אין המדובר בעניני תכנון ובניה כמשמעם בס' 10 לתוספת הראשונה. ממילא, אין לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות לדון בסכסוך כזה.