פס"ד בעתירה נ' החלטת ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה – מחוז מרכז

כללי

1. עתירה זו תוקפת את החלטת ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה – מחוז מרכז (להלן: "ועדת הערר") מיום 3.10.12, אשר דחתה, בדעת רוב, את הערר שהגישה העותרת על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה חבל מודיעין (להלן: "הוועדה המקומית"). החלטת הוועדה המקומית הייתה לאשר תכנית שהגיש המשיב 1, מר שלום מבורך (להלן: "המשיב" או "מר מבורך"), להסבת והתאמת מיקום וגודל של חממות ניילון, למבנים לאחסון של תבואות, ציוד וכלים חקלאיים, בשטח של כ-6 דונם.

    

   יוער כי העתירה הופנתה הן נגד החלטת הוועדה המקומית מיום 30.3.09 והן נגד החלטת ועדת הערר מיום 3.10.12. בית המשפט התבקש לבטל את החלטת הוועדה המקומית, לחלופין להורות לוועדה המקומית כי תעכב את מתן היתר הבנייה עד להכרעת בית משפט אזרחי בטענותיה הקנייניות של העותרת, ולחלופי חלופין – להורות על ביטול החלטת ועדת הערר (ולמעשה להורות על ביטול החלטת דעת הרוב בוועדת הערר). במהלך ההליך הודיע ב"כ העותרת כי הטענות שהועלו נגד הוועדה המקומית רוכזו בהליך משפטי אזרחי נפרד. מטעם זה, וכן משום שההחלטה הישירה הנתקפת היא החלטת ועדת הערר, טענות אלה לא יפורטו ולא יידונו בהליך זה. פסק דין זה עניינו אפוא בהחלטת ועדת הערר בלבד.

    

   ייאמר כבר עתה כי ב"כ ועדת הערר הודיעה לבית המשפט כי לא תגן על עמדת הרוב בוועדת הערר, אלא על עמדת דעת המיעוט, שלפיה נכון היה לקבל את הערר על החלטת הוועדה המקומית. משמע, לדעת ב"כ ועדת הערר יש לקבל את העתירה.

    

   העובדות הצריכות לעניין

2. העותרת היא אגודה שיתופית המאוגדת בהתאם לפקודת האגודות השיתופיות (להלן גם: "האגודה"). האגודה היא בעלת הזכויות במקרקעין נושא היתר הבנייה (גוש 6289 חלקה 16), מכוח הסכם משולש עם מינהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית. ועדת הערר, אשר קיבלה את ההחלטה נושא עתירה זו, נרשמה, מסיבה שאינה ברורה, כמשיבה 2 לעתירה (ולא כמשיבה 1). הוועדה המקומית היא המשיבה 3. כמשיב 1 נרשם מר מבורך, שהוא חבר אגודת גבעת כ"ח, ובעל זכויות של בר רשות מטעם האגודה, במשק 16 במושב גבעת כ"ח (להלן: "משק 16"). בהתאם לפרטים שמסר מר מבורך לוועדת הערר, הוא "עוסק בחקלאות בהיקפים המאפשרים קיום כלכלי ומעבד כ-8,190 דונם של קרקע במושבי הסביבה: 720 דונם בגבעת כ"ח, 600 דונם ביער בן שמן, 400 דונם בבית עריף, 350 דונם בחב"ד, 380 דונם בצפריה, 800 דונם באיירפורט סיטי וצפדיה, 900 דונם בניר משה, 400 דונם בדינתיה, 240 דונם במזור, 670 דונם במגשימים, 200 דונם בטירת יהודה, 700 דונם בבני עטרות, 180 דונם במחלף קסם, 350 דונם במטאורולוגית, 200 דונם בחיריה, 700 דונם בחוות שיבולים, 400 דונם בנחלים, ומכאן היקפי התוצרת החקלאית המאוחסנת במחסניו, עוד מאוחסנים באותם מחסנים כ-76 כלים חקלאיים מסוגים שונים".

    

3. על המקרקעין נושא העתירה חלה תכנית גמ/518 שאושרה בשנת 1956 (להלן: "התכנית"). התכנית מייעדת את המקרקעין לשטח חקלאי, והמקרקעין הוכרזו כקרקע חקלאית לפי התוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה" וגם "החוק"). טבלת האזורים של התכנית מאפשרת להקים בשטח זה בנייני מגורים, בנייני עזר ובנייני משק. יצוין כי להבדיל מבנייני מגורים ובנייני עזר, שבנוגע אליהם קובעת התכנית שטח מקסימאלי, לבנייני משק לא נקבע שטח מקסימאלי, ונקבעו רק פרמטרים של קווי בנייה, חזית מינימאלית של המגרש וגובה מקסימאלי.

    

4. ביום 15.8.04 ניתן למשיב היתר בנייה להקמת שתי חממות לגידול ירקות בכיסוי ניילון, בשטח 5928 מ"ר. תוקף ההיתר היה עד ליום 15.8.07.